מתי כתב את הבשורה שלו בעברית

הכתבים של אבות הכנסייה (סופרים קתוליים ישנים, של המאות הראשונות של התקופה הנוצרית) אומרים שמתי כתב את הבשורה שלו בעברית.

כמה מלומדים חושבים שכאשר אבות הכנסייה אומרים שמתי כתב את הבשורה שלו בעברית, הם רוצים לאמור שהוא כתב בארמית, כי בזמן של ישוע היהודים דיברו ביום-יום ארמית, ולא עברית.

אולם, אף על פי שבזמן של ישוע היהודים דיברו ביום-יום ארמית, בבית הכנסת הם התפללו בעברית והם קראו את התנ"ך בעברית, והרבנים דנו על תורת אלוהים בעברית.

הקטע לוקס ד':ט"ז-כ"א מראה שבזמן של ישוע כבר קיים ההרגל שקיים עד היום בין היהודים של, בעבודה בבית הכנסת, המנהיג לקרוא לכמה אנשים של הקהילה לקרוא את התנ"ך בקול רם, וקריאה הזאת נעשה בעברית, והקטע לוקס ב':מ"א-נ"א מראה שבזמן של ישוע כבר קיים בין היהודים ההרגל שקיים עד היום, של הילד בן שלושה עשר שנים, להיקרא לפעם הראשונה לקרוא את התורה וההפטרה בבית הכנסת (זה נקרא לעשות בר מצווה ומאז הנוער הופך לבר מצווה), ובזמן הזה, הילד, כאשר הוא בסביבות לשלם י"ג שנים, לומד עברית לעשות את הקריאה של התורה ושל ההפטרה בעברית.

לכן, כמו בזמן של ישוע כמו כיום, כל יהודי יודע לפחות מעט מעברית, כי הוא לומד עברית כאשר הוא עומד לגמור 13 שנים, לעשות בר מצווה.

כתבי היד של ים המלח, מצואים באזור של קומרן, מתוארכים בערך לזמן של ישוע, מראים שבזמן הזה אנשים כתבו וקראו בעברית, כי הרבה מכתבי היד האלה נכתבים בעברית.

עברית וארמית הן שפות דומות מאוד אחד עם האחרות, כמו פורטוגזיות וספרדיות, כך שמי שרגיל לדבר בארמית יש לו הרבה קלות לדבר, לקרוא ולכתוב בעברית.

לכן, אנחנו רואים שבזמן של ישוע היהודים לא דיברו רק ארמית, הם גם דיברו עברית.

העובדה היא שאבות הכנסייה כתבו שמתי כתב את הבשורה שלו בעברית, ולא בארמית.

ראו מתחת הקטעים של הספרים של אבות הכנסייה שאומרים זה:

אוסביוס מקיסריה, ההיסטוריה הכנסייתית, 3:24:6:

"כי מתי, שבתחילה הטיף לעברים, כאשר הוא עמד ללכת לעמים אחרים, עבר את הבשורה שלו לכתיבה בשפת אם שלו, וכך פיצה אותם שהוא חייב לעזוב על ההפסד מהנוכחות שלו."

פפיאס מצוטט על-ידי אוסביוס, בהיסטוריה של הכנסייה, 3:39:16:

אבל בקשר למתי הוא כותב כדלהלן: "כך אז מתי כתב את האוראקלים בשפה עברית, וכל אחד תירגם כפי שהוא היה יכול."

אירנאוס, נגד כפירות, 3:1:1:

מתי גם הנפיק בשורה כתובה בין העברים בניב שלהם, בזמן שפטרוס ופאולוס היו מטיפים ברומא, ומניחים את היסודות של הכנסייה.

אוריגן, מצוטט על-ידי אוסביוס, בהיסטוריה הכנסייתית, 6:25:4:

בין ארבע הבשורות, אשר הן היחידות לא מפוקפקות בכנסייה של אלוהים מתחת לשמיים, למדתי על-ידי מסורת שהראשונה נכתבה על-ידי מתי, שהיה פעם מוכס, אבל אחר כך שליח של ישוע המשיח, וזה הוכנ לממירים דתם מיהדות, ופורסם בשפה עברית.

אפיפניוס, בפנריון 30:3:7, כתב שמתי הנפיק את הבשורה שלו בעברית עם אותיות עבריות.

הירונימוס, במכתבים, 20:5:

סוף-סוף, מתי, שכתב את הבשורה בשפה עברית, שם זאת בדרך שלהלן: הושיעה נא ברמה (Osianna barrama) שמציין ossana in excelsis.

הקטע הזה של המכתב הזה של הירונימוס מראה שמתי באמת כתב את הבשורה שלו בעברית ולא בארמית, כי שם זה נכתב "הושיע נא" (Osianna), ומילים האלה בארמית הם "הושע נא" (hosha na). בקטע הזה, הירונימוס מזכיר מתי 21:29.

הירונימוס, בהקדמה של הפרשנות שלו, כתב:

"האוונגליסט הראשון הוא מתי, המוכס, גם ניקרא לוי. הוא פירסם את הבשורה שלו ביהודה בשפה עברית, בעיקר למען המאמינים היהודיים במשיח, שדבקו לריק לצל של התורה, אף על פי שהחומר של הבשורה באה."

הירונימוס, במכתב לאפיפיור דמסוס, הקדמה לבשורות, כתב:

"אני עכשיו מדבר על הברית החדשה, שהיא ללא ספק יוונית, חוץ ממתי השליח, שלראשונה פירסם הבשורה של המשיח באותיות עבריות ביהודה."

הירונימוס, בפרשנות שלו במתי 12:13, כתב:

בבשורה שהנצרים והאביונים משתמשים, שאנחנו לאחרונה תירגמנו מעברית ליוונית, ואשר רוב אנשים קוראים האמיתי [בשורה] של מתי, האיש שידו היה קמל מתואר כמו בנאי שביקש לעזרה בשלהלן מילים : אני הייתי בנאי, מרוויח חי עם הידיים שלי; אני מבקש אותך, ישוע, החזר לי את הבריאות שלי, כך שאני לא צריך לבקש לאוכל שלי בבושה."

הירונימוס, במעשה שלו חי של גברים מפורסמים, פרק 3, כתב:

"מתי, גם נקרא לוי, שליח ולפני-כן מוכס, הלחין בשורה של המשיח בתחילה מתפרסמת ביהודה בעברית למען אלו של ברית המילה שהאמינו, אבל זאת אחר כך תורגמה ליוונית אבל על-ידי איזה סופר זה לא בטוח. העברית עצמה נשמרה עד היום בספרייה בקיסריה שפמפילוס כל כך בחריצות אסף. אני גם הייתי בעל ההזדמנות להיות בעל הנפח מתואר אלי על-ידי הנצרים מברואה, עיר של סוריה, שמשתמשים את זה. בזה יש לציין שבכל מקום שהאוונגליסט, אם בחשבון שלו או בגוף של אדוינו המושיע מצטט את העדות של הברית הישנה הוא לא עוקב את הסמכות של המתרגמים של תרגום השביעים אבל העברית.

שלושה טקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית נמצאו : הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט, הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של מונסטר, והטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב.

הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט נמצא ברומא, ב,1553 בין הספרים שנתפסו מהיהודים כאשר האפיפיור ציווה שכל הספרים כתובים באותיות עבריות נמצאים בין היהודים עוקלו. כתב היד הזה של הבשורה על פי מתי בעברית נמצא על-ידי בישוף קתולי נקרא דו טיללט, ובגלל זה הוא נקרא הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט.

הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של מונסטר, גם עוקל מהיהודים, והודפס ב-1537 על-ידי סבסטיאן מונסטר, אשר, בהקדמה של היצירה שלו, אמר שהוא מילא כמה חלקים שחסרו בכתב היד, אבל הוא לא הודיע איזה החלקים שחסרו בכתב היד. הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של מונסטר ניערך אחר כך על-ידי יוהנס קוינקורבוראוס אברילאקנסיס ב-1551.

הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב הוכל ביצירה אבן בוחן, נכתבת בערך ב-1380 על-ידי הרבי הספרדי שם טוב בן-יצחק בן-שפרוט. הספר אבן בוחן הוא ספר של שנים-עשר נפחים, ובנפח השנים-עשר הסופר מתעתק את הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית, עושה הערות ויכוח באמצע הטקסט.

כמה כתבי-יד של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב נמצאו, והם בכמה ספריות.

ג'ורג' הווארד ערך את הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב ב-1995.

כתבי-היד ששומשו על-ידי ג'ורג' הווארד במהדורה שלו של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב הם שלהלן:

Ms. Add. no. 26964. British Library, London.

Ms. Heb. 28. Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Leiden.

Ms. Mich. 119. Bodleian Library, Oxford.

Ms. Opp. Add. 4º 72. Bodleian Library, Oxford.

Ms. 2426 (Marx 16). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

Ms. 2279 (Marx 18). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

Ms. 2209 (Marx 19). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

Ms. 2234 (Marx 15). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

Ms. Mich. 137. Bodleian Library, Oxford.

אתה יכול למצוא את הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של שם טוב בעמוד שלהלן:

http://www.fetchbook.info/compare.do?search=0865544425

אתה יכול למצוא את הטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט והטקסט של הבשורה על פי מתי בעברית של מונסטרב עמוד שלהלן:

http://store.torahresource.com/SearchResults.asp?Cat=34

אתה יכול לראות דמויות נסרקות של כתב היד של הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט בעמוד http://www.torahresource.com/dutillet.html .

אלו שאומרים שמתי כתב את הבשורה שלו ביוונית אומרים שהטקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית הם תרגומים לעברית של הטקסט של הבשורה על פי מתי ביוונית.

אף על פי כן, יש כמה עדויות לכך שהטקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית הם לא תרגומים של הטקסט היווני.

אחת מהעדויות היא העובדה שבטקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית של דו טיללט ושל שם טוב הניסוח של הפסוק מתי א':א' הוא "אלה תולדות ישו בן דוד בן אברהם", בזמן שבבשורה על פי מתי ביוונית הניסוח של הפסוק מתי א':א' הוא "ספר תולדות ישוע המשיח בן דוד בן אברהם".

עדות אחרת היא העובדה שבשלושה הטקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית זה נכתב במתי י"ג:נ"ה שישוע היה בן הנפח, ובבשורה על פי מתי יוונית נכתב במתי י"ג:נ"ה שישוע היה בן הנגר.

ביוונית, נפח הוא SIDEREUS (σιδηρευς), ונגר הוא TECTON (τεκτων).

לכן, אנחנו רואים שהסטיה ניתנת להסבר על ידי הדמיון שקיים בעברית בין המילים "נפח" ו-"נגר", שגרם לאיש שתירגם מעברית ליוונית להתבלבל, אולי בגלל כתב היד להיות נכתב עם קליגרפיה רעה, ולכן לקרוא נגר במקום נפח, ובגלל זה לתרגם ליוונית כמו TECTON (τεκτων), במקום SIDEREUS (σιδηρευς).

היה מובלט שהסטיה לא תהיוה ניתנת להסבר אם הטקסט המקורי היה היווני והטקסט העברי היה התרגום, כי אין כל דמיון בין המילים היווניים TECTON (τεκτων) ו-SIDEREUS (σιδηρευς).

עדות אחרת היא העובדה שבשלושה הטקסטים של הבשורה על פי מתי בעברית הפסוק מתי ז':כ"ג, חלק סוףי, הוא עם הניסוח "סורו ממני, כל פועלי און", ובטקסט של הבשורה על פי מתי ביוונית הפסוק המוזכר הוא בעל הניסוח "סורו ממני, פועלי און".

יברככם יהוה.

ז'ואו פאולו פרנאנדס פונטס (שם עברי: יוחנן בן יוסף).

מתפרסם ב-22.9.2008

מעודכן ב-22.11.2009

דף בית

בעיברית

EN FRANÇAIS EN ESPAÑOL IN ENGLISH EM PORTUGUÊS