Traduza para o português Translate to English

מהו האיסלם?

האיסלם הוא הדת אשר מבוסס על דבריו של הנביא מוחמד, שנכתבים על ספר ניקרא קוראן.

אף על פי כן, הדברים אשר מוחמד דיבר בשם אלוהים מתנגשים עם הדברים שאלוהים כבר דיבר קודם, אשר נכתבים בתנ"ך.

זה מראה שלמעשה אלוהים לא דיבר דרך מוחמד.

לכן, מוחמד היה נביא שקר.

לרוע המזל, הרבה אנשים האמינו בדברים של הנביא השקר מוחמד, ובגלל זה הם לא מאמינים בתנ"ך, והם עושים כמה דברים שאלוהים אסר, והם לא עושים כמה דברים שאלוהים ציווה לעשות, והם נלחמים נגד עם ישראל, אשר הוא העם של אלוהים.

בתנ"ך, בשמות כ':ח'-י"א זה כתוב שאלוהים אמר שלהלן:

(ח) זָכוֹר אֶת יֹום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֹׁו:

(ט) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:

(י) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לְיַהְוֶה אֱלֹהֶיךָ | לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

(יא) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יַהְוֶה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי | עַל כֵּן בֵּרַךְ יַהְוֶה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:

לכן, אנחנו רואים שאלוהים (אשר שמו הוא יַהְוֶה) ציווה אותנו לא לעבוד ביום השביעי של השבוע (יום השבת).

אף על פי כן, הקוראן אומר, בסורה ס"ב, פסוק ח', אשר זה ביום שישי שאנחנו חייבים לא לעבוד.

ובתנ"ך, בויקרא, פרק י"א, זה כתוב:

(א) וַיְדַבֵּר יַהְוֶה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם:

(ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר | זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:

(ג) כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה | אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ:

(ד) אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה | אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם:

(ה) וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס | טָמֵא הוּא לָכֶם:

(ו) וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה | טְמֵאָה הִיא לָכֶם:

(ז) וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר | טָמֵא הוּא לָכֶם:

(ח) מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ | טְמֵאִים הֵם לָכֶם:

(ט) אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם | כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ:

(י) וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם | שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם:

(יא) וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם | מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ:

(יב) כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם | שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:

(יג) וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם | אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:

(יד) וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ:

(טו) אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ:

(טז) וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף | וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ:

(יז) וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף:

(יח) וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם:

(יט) וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ | וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף:

(כ) כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע | שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:

(כא) אַךְ אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע | אֲשֶׁר לא [לוֹ קרי] כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ:

(כב) אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ וְאֶת הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ | וְאֶת הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ וְאֶת הֶחָגָב לְמִינֵהוּ:

(כג) וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם | שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:

(כד) וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ | כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:

(כה) וְכָל הַנֹּשֵׂא מִנִּבְלָתָם | יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:

(כו) לְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם | כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִטְמָא:

(כז) וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם | כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:

(כח) וְהַנֹּשֵׂא אֶת נִבְלָתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב | טְמֵאִים הֵמָּה לָכֶם:

(כט) וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ | הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ:

(ל) וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה | וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת:

(לא) אֵלֶּה הַטְּמֵאִים לָכֶם בְּכָל הַשָּׁרֶץ | כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא עַד הָעָרֶב:

לכן, אנחנו רואים שאלוהים ציווה אותנו לא לאכול את החיות הטמאות, אשר ביניהן, נוסף על החזיר, גם הגמל, הסוס, הכלב, החתול, השפן, הדגים בלי קשקשים, החסילון, הסרטן, התמנון, הדיונון, השקנאי, והנשר, בת-היענה, הצב, ואחרים.

ואף על פי כן, בקוראן, בסורה ה', פסוק ב', ובסורה ו', פסוק קמ"ד, זה כתוב שהחייה היחידה שאנחנו חייבים לא לאכול היא החזיר.

ובתנ"ך, בדברים כ"ד:א'-ד' זה כתוב שאלוהים אמר:

(א) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ | וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ:

(ב) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ | וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר:

(ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ | אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה:

(ד) לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִיא לִפְנֵי יַהְוֶה | וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַהְוֶה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

לכן, אנחנו רואים שאלוהים אמר שאם איש אחד מגרש את אשתו, והיא נבעלת על ידי איש אחר, אם לאחר מכן היא מגורשת על ידי האיש האחר הזה, או אם האיש האחר הזה מת, הבעל הראשון של האישה הזאת לא יכול לבעול אותה שוב.

ואף על פי כן, בקוראן, בסורה ב', פסוק רכ"ט נכתב: "האיש אשר מגרש אישה לא יכול לבעול אותה שוב עד שהיא תיבעל על ידי איש אחר. מגורשת על ידי זה אחרון, בני-זוג הקודמים יוכלו להתאחד שוב."

ובתנ"ך, במלכים א' ט':א'-ג' זה כתוב:

(א) וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יַהְוֶה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ | וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת:

(ב) וַיֵּרָא יַהְוֶה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית | כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן:

(ג) וַיֹּאמֶר יַהְוֶה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם | וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים:

לכן, אנחנו רואים שאלוהים בחר בבית המקדש אשר שלמה המלך בנה, בהר מוריה, בירושלים, גם נקרא הר הבית, להיות המקום אשר שם הוא הניח את שמו לנצח.

ואף על פי כן, בקוראן, בסורה ה', פסוק צ"ו, נכתב שהמקום שאלוהים בחר להיות המקום הקדוש, והמרכז של העבודה אליו, הוא הקעבה, אשר בעיר של מכה, בערב הסעודית .

לכן, אנחנו רואים שהקוראן מתנגש הרבה עם המילים שאלוהים דיבר דרך הנביאים שלו, שנכתבים בתנ"ך .

זה מראה בפרוש שאלוהים לא דיבר דרך מוחמד, ושמוחמד היה נביא שקר, ושהקוראן למעשה הושפע על ידי שטן, לרמות את בני אדם, לגרום אותם להמרות את מצוות של אלוהים, כדי שהם יורשעו במשפט הסופי, וייזרקו בגיהינום.

הקוראן נכתב במאה השביעית לספירה, והתנ"ך גמר להיות כתוב במאה הראשונה לספירה.

זה כתוב בקוראן, בסורה ד', פסוקות ע"ו ו-פ"ט ובסורה ט', פסוקות ה' ו-קכ"ג, שהמוסלמים חייבים לעשות מלחמה נגד הלא-מוסלמים עד שהם ייעשו מוסלמים.

זה גורם לאיסלם להיות דת אלימה, שמתפשטת על ידי כוח, וזה גורם להיות מחבלים מוסלמיים, כמו, למשל, אוסמה בין לאדן, ואחרים, אשר מבצעים כולל התקפות התאבדות.

לכן, אנחנו חייבים להסביר למוסלמים שמוחמד היה נביא שקר, ושהדבר של אלוהים הוא בתנ"ך, ולא בקוראן, כדי שהם ישתחררו מן הרמאות הזאת, ויתחילו לציית למצוות האמיתיות של אלוהים, אשר הם בתורה (חמשה ספרים ראשונים של התנ"ך), וכך יזוכו במשפט הסופי, ולא יפוצצו בהתקפות התאבדות, ולא ייזרקו בגיהינום.

יברככם יהוה.

ז'ואו פאולו פרנאנדס פונטס (שם עברי: יוחנן בן יוסף).

דף בית

בעיברית IN ENGLISH EM PORTUGUÊS