האם המילה
"לָמוֹ" היא
תמיד של רבים?
כמה
אנשים אומרים
שהמילה
"לָמוֹ" היא
תמיד של רבים,
במילים אחרות,
היא
תמיד האיחוד
של מילת יחס
"לְ" עם כינוי
גוף שלישי רבים,
"הֵם", במילים
אחרות, היא
תמיד שווה ערך
ל-"לָהֶם".
אף על
פי כן,
בישעיהו
מ"ד:ט"ו המילה
"לָמוֹ" משומשת
כמו יחיד,
במילים אחרות,
כמו איחוד של מילת
יחס "לְ" עם
כינוי גוף
שלישי יחיד, "הוּא", במילים
אחרות, כמו
שווה ערך
ל-"לוֹ", כי היא
מתיחסת למילה
יחידה,
"פֶּסֶל".
לכן,
אנחנו רואים
שהמילה
"לָמוֹ"
יכולה להיות
משומשת כמו של רבים
או כמו יחיד, במילים
אחרות, היא
יכולה להיות
האיחוד של
מילת יחס "לְ"
עם כינוי גוף
שלישי רבים,
"הֵם", ואף
יכולה להיות האיחוד
של מילת יחס
"לְ" עם כינוי
גוף שלישי יחיד,
"הוּא",
במילים אחרות,
היא יכולה
להיות שווה
ערך ל-"לָהֶם",
ואף יכולה
להיות שווה
ערך ל-"לוֹ".
לפיכך,
בישעיהו נ"ג:ח'
המילה
"לָמוֹ"
יכולה להיות
יחיד, במילים
אחרות, יכולה
להיות האיחוד
של מילת יחס
"לְ" עם מילת גוף
שלישי יחיד,
"הוּא",
במילים אחרות,
יכולה להיות
שווה ערך
ל-"לוֹ".
באופן
דומה, בתהילים י"א:ז' המילה "פָּנֵימוֹ" היא שווה
ערך ל-"פָּנָיו" , ולא ל-"פְּנֵיהֵם", כי
הסיומת "מוֹ" היא
סיומת של מילת
גוף שלישי,
יחיד או של
רבים.
יברככם יהוה.
ז'ואו פאולו
פרנאנדס
פונטס (שם עיברי:
יוחנן בן
יוסף).
דף בית בעיברית IN ENGLISH EM PORTUGUÊS