הבשורה על פי מתתיהו (גם נקרא מתי)
גם נקראת
הבשורה
על פי העברים
משוחזר
על-ידי
ז'ואו
פאולו
פרנאנדס
פונטס (שם
עברי:
יוחנן בן
יוסף)
מתפרסם
ב-9.2.2005
מעודכן
ב-1.1.2012
א'.א' אלה
תולדות ישוע
בן דוד בן
אברהם.
א'.ב' אברהם
הוליד את יצחק
ויצחק הוליד
את יעקב; יעקב
הוליד את
יהודה ואחיו.
א'.ג' יהודה
הוליד את פרץ
וזרח מתמר;
פרץ הוליד את
חצרון; חצרון
הוליד את רם.
א'.ד' ורם
הוליד את
עמינדב
ועמינדב
הוליד את
נחשון ונחשון
הוליד את
שלמון.
א'.ה' שלמון
הוליד את
בועז; בועז
הוליד את עובד
מרות; ועובד
הוליד את ישי.
א'.ו' ישי
הוליד את דוד;
דוד הוליד את
שלמה.
א'.ז' שלמה
הוליד את
רחבעם; רחבעם
הוליד את
אביה; אביה
הוליד את אסא.
א'.ח' אסא
הוליד את
יהושפט;
יהושפט הוליד
את יהורם; יהורם
הוליד את
עזיהו.
א'.ט' עזיהו
הוליד את
יותם; יותם
הוליד את אחז;
אחז הוליד את
חזקיהו.
א'.י' חזקיהו
הוליד את
מנשה; מנשה
הוליד את
אמון; אמון
הוליד את
יאשיהו.
א'.י"א יאשיהו
הוליד את
יכניה.
א'.י"ב יכניה
הוליד את
שאלתיאל;
שאלתיאל
הוליד את זרובבל.
א'.י"ג זרובבל
הוליד את
אביהוד;
אביהוד הוליד
את אליקים;
אליקים הוליד
את עזור.
א'.י"ד עזור
הוליד את
צדוק; צדוק
הוליד את
אמון; ואמון
הוליד את
אליהוד.
א'.ט"ו
ואליהוד
הוליד את
אלעזר; ואלעזר
הוליד את מתן;
ומתן הוליד את
יעקב.
א'.ט"ז-כ"ה ויעקב
הוליד את
יוסף; ויוסף
הוליד את ישוע
הנקרא משיח.
ב'.א'-כ"ב ונולד
ישוע בבית לחם
יהודה בימי
הורודוס המלך;
והנה יוסף לקח
את הנער ואת
אמו ויפן אל
ארץ הגליל.
ב'.כ"ג ויבוא
וישכון בעיר
הנקראת נצרת.
ג'.א' בימים
ההם בא יוחנן
המטביל דורש
במדבר יהודה.
ג'.ב' לאמר
חזרו בתשובה
שמלכות יהוה
קרובה לבא.
ג'.ג' לקיים מה
שנאמר על ידי
ישעיהו הנביא;
קול קורא
במדבר פנו דרך
יהוה ישרו
בערבה מסילה
לאלהינו.
ג'.ד' והיה
לבושו של
יוחנן משערות
גמלים ואזור
עור על מותניו
ואוכלו היה
ארבה ודבש
היער.
ג'.ה' אז יצאו
אליו מירושלם
ומכל יהודה
ומכל הממלכות
סביבות הירדן.
ג'.ו' ומתודים
חטאתם
וטובלים
בירדן על
מאמרו.
ג'.ז' וירא כי
רבים
מהפרושים ומן
הצדוקים באו
לטבליתו
ויאמר אליהם.
ג'.ח' עשו פרי
תשובה שלמה.
ג'.ט' ואל
תאמרו בלבבכם
אבינו אברהם;
אמן אני אומר לכם
שיוכל אלהים
להקים בני
אברהם מן
האבנים האלה.
ג'.י'-י"ב וכבר
הגיע הגרזן
לשרש העצים
וכל עץ שאינו
עושה פרי טוב
יכרת ובאש
ישרף.
ג'.י"ג-ט"ו אז בא
ישוע מן הגליל
אל הירדן;
ויהי בהטבל כל
העם גם ישוע
נטבל.
ג'.ט"ז ומיד
שעלה מן המים
נפתחו לו
השמים וירא
רוח אלהים
יורדת עליו.
ג'.י"ז והנה
קול מן השמים
אומר בני אתה
אני היום ילדתיך.
ד'.א' אז הובא
ישוע ברוח
הקודש למדבר.
ד'.ב'-י"א ויהי
במדבר ארבעים
יום והמלאכים
שרתוהו.
ד'.י"ב ויהי
בימים ההם
וישמע ישוע כי
נמסר יוחנן במאסר
וילך אל
הגליל.
ד'.י"ג ויעזוב
את נצרת ויסע
וישב בכפר
נחום והיא עיר
על הים בגבול
זבלון ונפתלי.
ד'.י"ד להתקים
מה שנאמר על
פי ישעיהו
הנביא.
ד'.ט"ו ארצה
זבולון וארצה
נפתלי דרך הים
עבר הירדן גליל
הגוים.
ד'.ט"ז העם
ההולכים בחשך
ראו אור גדול
יושבי בארץ צלמות
אור בגה
עליהם.
ד'.י"ז מאז
התחיל ישוע
לדרוש ולדבר
חזרו בתשובה
שמלכות יהוה
קרובה.
ד'.י"ח וילך
ישוע על שפת
הים הגליל
וירא שני אחים
שמעון שנקרא
כיפא
ואנדריאה
אחיו משליכים
מכמרותיהם
בים שהיו
דייגים.
ד'.י"ט ויאמר
להם לכו אחרי
ואעשה אתכם
דייגי אנשים.
ד'.כ' ויעזובו
מכמרותיהם
באותה שעה
וילכו אחריו.
ד'.כ"א ויט משם
וירא שני אחים
אחרים יעקב
ויוחנן אחים
בני זבדי
ואביהם באניה
מכינים
מכמרותיהם ויקרא
אותם.
ד'.כ"ב והם מיד
עזבו את
הספינה ואת
אביהם וילכו
אחריו.
ד'.כ"ג ויסב
ישוע בכל ארץ
הגליל ללמד
בבתי כנסתם
ומבשר בשורת
מלכות יהוה
ומרפא כל חולי
וכל מדוה בעם.
ד'.כ"ד ותצא
שמועתו אל כל
ארם ויביאו
אליו כל אשר להם
רעה בגופם
ושנפלו
בחליים רבים
ובמכות ואחוזי
שדים ואת
הנופלים ואת
המשותקים
וירפא אותם.
ד'.כ"ה ויבאו
אחריו חבורות
רבות מן הגליל
ומן עשר ערים
ומן ירושלם
ומן יהודה
ומעבר הירדן.
ה'.א' וירא
ישוע את
החבורות ויעל
ההר וישב
ויגשו אליו
תלמידיו.
ה'.ב' ויפתח
פיו וידבר
אליהם לאמור.
ה'.ג' אשרי
שפלי רוח כי
להם מלכות
יהוה.
ה'.ד' אשרי
אבלים כי הם
ינוחמו.
ה'.ה' אשרי
ענוים כי הם
ינחלו ארץ.
ה'.ו'
אַשְׁרֵי
שֶׁרֹעֲבִים
וְצֹמְאִים
אֵת צֶדֶק
כִּי־הֵם
יִשְׂבָּעוּ.
ה'.ז'
אַשְׁרֵי
הָרַחֲמָנִים
כִּי הֵם
יְרֻחָמוּ.
ה'.ח'-י"ב
אַשְׁרֵי
בָּרֵי לֵבָב
כִּי הֵם
יִרְאוּ אֶת
אֱלֹהִים.
ה'.י"ג אתם הם
מלח הארץ ואם
המלח יתפל במה
ימלח לאפס
יועיל עוד כי
אם שיושלך
לחוץ וירמס
מהאדם.
ה'.י"ד אתם הם
אור העולם לא
תוכל להיסתר
עיר שהושבה על
ההר.
ה'.ט"ו לא
ידליקו נר
להשים אותהה
במקום נסתר
שלא תאיר רק
משימים אותו
על המנורה
להאיר לכל בני
הבית.
ה'.ט"ז כן יאיר
אורכם לפני
בני האדם למען
יראו מעשיכם
הטובים לכבד
את אביכם שהוא
בשמים.
ה'.י"ז אל
תחשבו שבאתי
לבטל את התורה
או את הנביאים
לא באתי לבטל
אלא למלא.
ה'.י"ח באמת
אני אומר לכם
כי עד שיעברו
שמים וארץ יוד
אחת או עוקץ
אחד לא תבטל
מהתורה שהכל
יתקיים.
ה'.י"ט ואשר
יעבור אחת מן
המצוות האלה
וילמד כן את בני
האדם הוא בן
הבל יקרא
במלכות יהוה
ואשר יעשה
וילמד הוא
יקרא גדול
במלכות יהוה.
ה'.כ'-מ"ז ואני
אומר לכם אם
לא תגדל
צדקתכם יותר
מן צדקת
הפרושים
והסופרים לא
תבואו במלכות
יהוה.
ה'.מ"ח היו אתם
תמימים כאשר
תם אביכם
שבשמים.
ו'.א'-ט'
וכן תתפללו
אָבִינוּ
שֶׁבַּשָּםָיִּם,
יִתְקַדֵּשׁ
שְׁמֶךָ.
ו'.י' תָּבוֹא
מַלְכוּתֶךָ;
יֵעָשֶׂה
רְצוֹנְךָ, בַּשָּׁמַיִם
וּבָאָרֶץ.
ו'.י"א
לַחְמֵנוּ
תְּמִידִי,
תֵּן לָנוּ
הַיּוֹם.
ו'.י"ב
וּסְלַח
חַטֹּאתֵינוּ.
ו'.י"ג-ל"ד וְאַל
תְּבִיאֵנוּ
לִידֵי
נִסָּיוֹן,
וְהַצִּילֵנוּ
מִכָּל רָע;
כִּי לְךָ
הַמַּמְלָכָה,
וְהַגְּבוּרָה,
וְהַכָּבוֹד
לְעוֹלָם
אָמֵן.
ז'.א'-ז'
שאלו מהאל
וניתן לכם
בקשו ותמצאו
דפקו ויפתח לכם.
ז'.ח' כי כל
השואל יקבל
ואשר יבקש
ימצא ולדופק
יפתח.
ז'.ט' מי בכם
שיבקש בנו
ממנו לחם ויתן
לו אבן.
ז'.י' או אם
יבקש דג יתן
נחש.
ז'.י"א ואם אתם
עם היותכם
רעים תדעו לתת
מתנות טובות
לבניכם כל שכן
אביכם שבשמים
יתן טובות לשואליו.
ז'.י"ב וכל מה
שתרצו שיעשו
לכם בני אדם
עשו להם.
ז'.י"ג בואו
בעד שער צר כי
רחב שער ורחבה
הדרך שתדריך
אל האבדון
ורבים הם אשר
ילכו עליה.
ז'.י"ד כי צר
השער וצרה
הדרך שתדריך
אל ההיים
ומעטים הם
שימצאו אותה.
ז'.ט"ו הזהרו
מנביאי השקר
שבאים אליכם
בלבושי הצאן ובתוכם
זאבים טורפים
הם.
ז'.ט"ז
ובמעשיהם
תכירום
הילקטו
מהקוצים
ענבים ומן
הדרדרים
תאנים.
ז'.י"ז כן כל עץ
טוב יעשה
פירות טובות
וכל עץ רע יעשה
פרות רעות.
ז'.י"ח לא יוכל
עץ טוב לעשות
פרות רעות ולא
עץ רע לעשות
פירות טובות.
ז'.י"ט אבל כל
עץ שלא יעשה
פירי טוב יכרת
ואל האש ישלח.
ז'.כ' לכן
כפריים רצה
לומר במעשיהם
תכירום.
ז'.כ"א לא כל
האומר אלי
אדון אדון
יבוא אל מלכות
יהוה כי אם
אותו שיעשה
רצון אבי
שבשמים הוא
יבא במלכות
יהוה.
ז'.כ"ב רבים
יאמרו לי ביום
ההוא אדון
אדון הלא בשמך
נבאנו ובשמך
הוצאנו שדים
ובשמך עשינו
אותות רבות.
ז'.כ"ג ואז
אומר להם
מעולם לא
ידעתי אתכם
סורו ממני כל
פועלי און.
ז'.כ"ד כל
ששומע את אלה
דברי ויעשה
אותם ידמה
לאיש חכם שבנה
את ביתו על
סלע.
ז'.כ"ה וירד
מטר ויבאו
נהרות וגם
נשבו רוחות
ויפגעו בבית
הזה ולא נפל
כי יוסד הוא
על סלע.
ז'.כ"ו וכל
שישמע את אלה
דברי ואין
יעשה אותם הוא
ידמה לאיש
אויל אשר בנה
את ביתו על
חול.
ז'.כ"ז וירד
מטר ויבאו
נהרות וגם
נשבו רוחות
ויפגעו בבית
הזה ויפול
ותהי מפלתו
גדלה.
ז'.כ"ח ובעוד
שישוע היה
מדבר דברים
אלו כל העם
היו תמהים על
תלמודו.
ז'.כ"ט כי היה
מלמד כאיש
שלטון ולא
כאשר הסופרים
והפרושים.
ח'.א' וברדת
ישוע מן ההר
הלכו אחריו עם
רב.
ח'.ב' והנה
מצורע בא
וישתחוה לו
לאמר אדני אם
תחפוץ תוכל
לטהרני.
ח'.ג' וישלח
ישוע ידו ויגע
בו ויאמר
אחפוץ הטהר
ומיד נטהר
מצרעתו.
ח'.ד' ויאמר
אליו ישוע
השמר לך פן תגיד
לאדם אלא לך
והראה אל הכהן
והקריב קרבנך
כאשר צוה משה
בתורה.
ח'.ה' וכאשר בא
ישוע אל כפר
נחום קרב אליו
שר מאה ויתחנן
לו לאמר.
ח'.ו' אדני בני
שוכב בבית
והוא נשול
אברים ומאד
יעונה.
ח'.ז' ויאמר
אליו ישוע אני
אבא וארפא
אותו.
ח'.ח' ויען שר
מאה ויאמר
אדני אני לא
נכון שתבוא
תחת גגי רק
אמור דבר
ונרפא בני.
ח'.ט' כי גם אני
הושמתי תהת
ממשלת אדם אחר
ותחתי אנשי
חיל ואם אומר
לזה לך וילך
ולאחר בוא
ויבא ולעבדי
עשה זאת
ויעשה.
ח'.י' וישמע
ישוע ויתמה
ויאמר
להולכים
אחריו אמן אני
אומר לכם לא
מצאתי כזה
אמונה בישראל.
ח'.י"א-י"ב ואני
אומר לכם
שיבאו רבים
ממזרח וממערב
וינוחו עם
אברהם ועם
יצהק ועם
ויעקב במלכות
יהוה.
ח'.י"ג ויאמר
ישוע לשר מאה
לך וכמו
שהאמנת יהי לך
וירפא הנער
בשעה ההיא.
ח'.י"ד בעת
ההיא בא ישוע
לבית כיפא
והנה חותנתו
שוכבת מקדחת.
ח'.ט"ו ויגע
לידה ויעזבה
הקדחת ותקום
ותשרת אותם.
ח'.ט"ז-י"ח
וכאשר היה ערב
הגישו אליו את
הרבים בעלי השדים
והוא בדיבורו
לבד הוציא להם
הרוחות וירפא
אותם שהיו
ברע.
ח'.י"ח-כ"ב ויהי
אחרי זאת וירא
ישוע חבורות
רבות סביבותיו
ויצוה את
תלמידיו
להלוך לעבר
הים.
ח'.כ"ג ויהי
כאשר בא ישוע
באניה ויבאו
תלמידיו אחריו.
ח'.כ"ד ויהי
סער גדול בים
והספינה
מכוסה מהגלים
והוא היה ישן.
ח'.כ"ה ויקרבו
תלמידיו אליו
ויעוררהו
לאמר מורה מורה
אבדנו.
ח'.כ"ו-כ"ז ויאמר
להם ישוע למה
אתם יראים
קטני אמנה אז קם
ויצו את
הרוחות ואת
הים והיתה
שתיקה גדולה.
ח'.כ"ח ואחרי
כן בא ישוע
לעבר לים בארץ
גרגשיים
ויבאו לקראתו
שנים בעלי
השדים ויצאי
מן הקברים והם
אכזרים מאד
ובעבורם לא
יוכל אדם
לעבור בדרך
ההיא.
ח'.כ"ט והנה
קראו לאמר מה
לנו ולך ישוע
בן אלהים למה
באת הלום קודם
הזמן לענות
אותנו.
ח'.ל' וקרוב
לשם היה עדר
חזירים רבים
רועים.
ח'.ל"א ושדים
התחננו אליו לאמר
אם תוציאנו
מזה שלחנו
בעדר החזירים.
ח'.ל"ב ויאמר
להם לכו;
ויצאו השדים
מהאנשים
ויבאו בחזירים
וילכו כל העדר
בבהלה ונשמטו
בים ומתו במים.
ח'.ל"ג ורועים
נסו ויבאו אל
העיר ויגידו
כל אלה הדברים
וגם על אלה
אשר היו בהם
השדים.
ח'.ל"ד והנה כל
העיר יצאה
לקראת ישוע
וכאשר ראו
אותו התחננו
אליו שיעבור
בגבולם.
ט'.א' ויעלה
ישוע אל
הספינה וילך
מעבר לים ויבא
לעירו.
ט'.ב'-ה'
ויקריבו
לפניו איש
משותק השוכב
במיטה וירא ישוע
אמונתם ויאמר
למשותק תתחזק
בני באמונת האל.
ט'.ו' אז אמר
למשותק קום
וקח מטתך ולך.
ט'.ז' ויקום
וילך אל ביתו.
ט'.ח' ויראו
החבורות
ויראו מאד
ויהללו לאל.
ט'.ט' ויהי
כאשר עבר ישוע
משם וירא איש
אחד יושב על שלחן
החלוף מתתיהו
שמו (גם נקרא
מתי) ויאמר לו לך
אחרי ויקום
וילך אחריו.
ט'.י' ויהי
כאשר ישבו
לאכול בבית
והנה רבים
בעלי עברה
וחטאים באו
ויאכלו עם
ישוע ועם
תלמידיו.
ט'.י"א
והפרושים
רואים ואמרו
לתלמידיו למה
מלמדכם אוכל
עם בעלי עברה
ועם החטאים.
ט'.י"ב וישמע
ישוע ויאמר
אין יש צורך
רופא לבריאים אלא
לחולים.
ט'.י"ג לכן לכו
ולמדו מה
שכתוב חסד
חפצתי ולא זבח
כי לא באתי
לקרוא צדיקים
כי אם חטאים
לתשובה.
ט'.י"ד אז נגשו
אליו תלמידי
יוחנן לאמר
למה והפרושים
צמים הרבה
ותלמידיך
אינם צמים.
ט'.ט"ו-י"ז ויאמר
אליהם ישוע
היוכלו בני
החתן לבכות בעוד
שיש עמהם החתן
אך יבאו ימים
אשר ינשא מהם
החתן ואז
יצומו.
ט'.י"ח וכאשר
הוא דיבר אלה
הדברים אליהם
הנה קרב שר
אחד וישתחוהו
לאמר אדני בתי
כבר מתה רק בוא
אתה ושים ידך
עליה והחיה.
ט'.י"ט ויקם
ישוע וילך
אחריו עם
תלמידיו.
ט'.כ' והנה אשה
אחת שופעת דם
שתים עשרה שנה
באה אחריו
ותגע בציצית
בגדו.
ט'.כ"א ואומרת
בלבבה אם אגע
בלבושו לבד
ארפא מיד.
ט'.כ"ב ויסב
פניו ויאמר
אליה התחזקי
בתי ביהוה;
באותה שעה
נרפאה.
ט'.כ"ג ויהי
בבואו בית השר
וירא אנשים
רבים בוכים.
ט'.כ"ד ויאמר
להם צאו כולכם
חוצה ואל תבכו
שהנערה ישנה
ולא מתה; ויהי
כמצחק
בעיניהם;
ואומרים הלא
אנו רואים
שהיא מתה?
ט'.כ"ה
ובהוציאם
אותם החוצה,
בא אליה ישוע
ויגע בידה
ותקום הנערה.
ט'.כ"ו ותצא
שמועה זאת בכל
הארץ ההיא.
ט'.כ"ז ויעבור
משם ישוע והנה
שני עורים
רצים אחריו וצועקים
אליו חננו בן
דוד.
ט'.כ"ח ויהי
כבואו הבית
ויקרבו אליו
העורים.
ט'.כ"ט אז נגע
בעיניהם.
ט'.ל' ותפתחנה
עיני שניהם
מיד ויראו;
ויצום לאמר השמרו
פן יודע הדבר.
ט'.ל"א והם
יצאו ויגלוהו
בכל הארץ
ההיא.
ט'.ל"ב וכשיצאו
הם הנה הגישו
אליו אדם אלם
ובעל השד.
ט'.ל"ג וכאשר
השלך השד
מעליו דבר ולא
היה עוד אלם ויתמהו
החבורות לאמר
לא נראה כן
בישראל.
ט'.ל"ד
ופרושים אמרו
בשר השדים
מוציא השדים.
ט'.ל"ה ויתהלך
ישוע בכל
הערים מלמד
בבתי כנסת
ומבשר בשורת
המלכות ומרפא
כל חולי וכל
מדוה.
ט'.ל"ו וירא
ישוע החבורות
ויחמול עליהם
שהיו יגעים
ושוכבים כצאן
אשר אין להם
רועה.
ט'.ל"ז אז אמר
לתלמידיו יש
קציר רב
ופעלים מעטים.
ט'.ל"ח ועל כן
התחננו אל
אדון הקציר
כדי שהוא ישלח
את הפעלים
לקצור קצירו.
י'.א' וַיַּזְעֵק
שנים עשר
תלמידיו.
י'.ב' ואלה
שמות שנים עשר
השליחים
שמעון שנקרא
כיפא
ואנדריאה אחיו.
י'.ג' פיליפוס
ובר־תלמי
יעקב ויוחנן
אחיו בני זבדי
תום ומתתיהו
(גם נקרא מתי)
מלוה בריבית
בפרסום ויעקב
בן־חלפי ותדי.
י'.ד' שמעון
הכנעני
ויהודה
איש־קריות
אשר אחר זה מסרהו.
י'.ה' וישלח
ישוע את אלה
השנים עשר
ויצו אליהם
לאמר בארצות
הגוים לא תלכו
ובערי השמרונים
לא תבואו.
י'.ו' כי אם לכו
אל הצאן שאבדו
מבית ישראל.
י'.ט"ו-כ" גלכו
וקראו לאמר
שובו שובו כי
קרובה מלכות
יהוה לבא.
י'.כ"ד לא יש
תלמיד על
המלמד ואין
עבד על אדונו.
י'.כ"ה אלא די
לתלמיד להיות
כרבו ולעבד
כאדונו אם קראו
את בעל הבית
בעל זבוב כל
שכן את בני
הבית.
י'.כ"ו לכן אל
תיראו מהם כי
אין דבר מכסה
שלא יגלה ונסתר
שלא יודע.
י'.כ"ז מה שאני
מדבר אליכם
בחשך אמרו
אותו באור ואשר
תשמעו באזן
קראו אותו על
הגגות.
י'.כ"ח ולא
תיראו אותם
שיהרגו את
הגוף ואת הנפש
לא יוכלו
להרוג אלא תיראו
אותו שיוכל את
הנפש ואת הגוף
לאבד לגיהנם.
י'.כ"ט הלא שני
צפרים נמכרו
תחת טבע קטון
ואחד מהם לא
יפול על הארץ
בלי אביכם.
י'.ל' ושערות
ראשכם כלן
נספרו.
י'.ל"א-ל"ט ועל כן
לא תיראו כי
אתם טובים
מרבים צפרים.
י'.מ' המקבל
אתכם יקבל
אותי והמקבל
אותי יקבל את
אשר שלחני.
י'.מ"א המקבל
נביא לשם נביא
יקבל שכר
הנביא והמקבל צדיק
לשם צדיק יקבל
שכר הצדיק.
י'.מ"ב ונותן
כלי אחד של
מים קרים לאחד
מתלמידי הקטנים
לשם תלמידי
אמן אני אומר
לכם שלא יאבד
את שכרו.
י"א.א'
ויהי כאשר כלה
ישוע לצוות את
שנים עשר
תלמידיו עבר
משם ללמד
ולהכריז
בעריהם.
י"א.ב'
ויוחנן כששמע
בבית הסוהר את
מעשה המשיח
שלח שנים
מתלמידיו.
י"א.ג'
ויאמר לו אם
אתה הוא אשר
עתיד לבא או
אם ניחל לאחר.
י"א.ד'
ויען ישוע
ויאמר אליהם
לכו ותגידו
ליוחנן את אשר
שמעתם וראיתם.
י"א.ה'-י"ב.ח'
עורים יראו
פסחים ילכו
מצורעים
יטהרו חרשים ישמעו
ומתים יקומו
והענוים
מתבשרים.
י"ב.ט'
ויעבור משם
ישוע ויבא
בבית כנסתם.
י"ב.י'
ושם אדם ידו
יבשה
וישאלוהו
לאמר אם מותר
בשבת לרפאתו.
י"ב.י"א והוא
אמר להם מי
בכם אדם שיש
לו צאן אחת
שתפול בבור
בשבת הלא
יחזיקה
ויעלנה.
י"ב.י"ב והלא
אדם הוא יותר
טוב מן הצאן
לכן מותר
להטיב בשבת.
י"ב.י"ג אז אמר
לאדם נטה את
ידך ויט ותשוב
כמו האחרת.
י"ב.י"ד ואז
נוסדו
הפרושים
ויתנכלו אליו
להמיתו.
י"ב.ט"ו וישוע
יודע ויסר משם
וילכו אחריו
רבים והוא רפא
את כולם.
י"ב.ט"ז ויצום
שלא יפרסמוהו.
י"ב.י"ז לקיים
מה שנאמר על
ידי ישעיהו
הנביא.
י"ב.י"ח הן עבדי
אתמך בו בחירי
רצתה נפשי;
נתתי רוחי עליו
משפט לגוים
יוציא.
י"ב.י"ט לא יצעק
ולא ישא; ולא
ישמיע בחוץ
קולו.
י"ב.כ'
קנה רצוץ לא
ישבור ופשתה
כהה לא יכבנה;
לאמת יוציא
משפט. י"ב.כ"א לא יכהה
ולא ירוץ עד
ישים בארץ
משפט; ולתורתו
איים ייחילו.
י"ב.כ"ב אז הגש
אליו בעל השד
עור וחרש
וירפא אותו
וידבר וראה.
י"ב.כ"ג ויתמהו
כל החבורות
ויאמרו הלא זה
הוא בן דוד.
י"ב.כ"ד וישמעו
הפרושים
ואמרו זה לא
הוציא את
השדים כי אם
בבעל זבוב שר
השדים.
י"ב.כ"ה וישוע
יודע
מחשבותיהם
ואמר להם כל
מלכות שנחלקה
בעצמה תשמם
וכל עיר או בית
הנחלק בעצמו
לא יעמוד.
י"ב.כ"ו ואם שטן
ישלח השטן הוא
נחלק בעצמו
ואיך תעמד
מלכותו.
י"ב.כ"ז ואם אני
בבעל זבוב
אוציא השדים
בניכם במי יוציאו
על כן הם יהיו
שופטיכם.
י"ב.כ"ח-ל"ז וכי אני
ברוח האלהים
מוציא את
השדים אם כן באה
אליכם מלכות
האלהים.
י"ב.ל"ח בעת
ההיא בא לישוע
קצת פרושים
וסופרים לאמר
נרצה לראות אות
מהשמים
בעבורך.
י"ב.ל"ט ויאמר
להם דור מבקש
אות ואות לא
ינתן לו אלא האות
של יונה
הנביא.
י"ב.מ'-מ"ה כי כמו
שהיה יונה
במעי הדגה
שלשה ימים
ושלשה לילות
כן יהיה בן
האדם בלב הארץ
שלשה ימים ושלשה
לילות נקבר.
י"ב.מ"ו וכאשר
הוא עוד ידבר
אל החבורות
הנה אמו ואחיו
עמדו בחוץ
ויבקשו לדבר
אליו.
י"ב.מ"ז ויאמר
לו אחד הנה
אמך ואחיך
עומדים בחוץ
ומבקשים אותך.
י"ב.מ"ח והוא
ענה לאמר לו
ויאמר מי אמי
ומי אחי.
י"ב.מ"ט ויט יד
על תלמידיו
ויאמר הנה אמי
ואחי.
י"ב.נ'
כל איש אשר
יעשה רצון אבי
שבשמים הם אחי
אחיותי ואמי.
י"ג.א'
ביום ההוא יצא
ישוע מן הבית
וישב על שפת
הים.
י"ג.ב'
ויקבצו אליו
חבורות רבות
והוא עלה
בספינה וישב
וכל העם עמד
על שפת הים.
י"ג.ג'
וידבר אליהם
הרבה במשלים
ויאמר הנה יצא
הזורע לזרוע
זרעו.
י"ג.ד'
וכשזרע נפלו
קצת מהם אל
הדרך ויבאו
עופות השמים
ויאכלו אותם.
י"ג.ה'
ואחרים נפלו
על הסלע אשר
אין שם ארץ
רבה ומיד צמחו
כי אין להם
עומק בארץ.
י"ג.ו'
ואחר שזרחה
השמש חרבו
ואשר אין להם
שרש יבשו.
י"ג.ז'
ואחרים נפלו
לתוך הקוצים
וגדלו הקוצים
ויחנקו אותם.
י"ג.ח'
ואחרים נפלו
בארץ טובה
ויתנו פרי אחד
מאה ואחר ששים
ואחר שלושים.
י"ג.ט'
מי שלו אזנים
לשמוע ישמע.
י"ג.י'
ויקרבו אליו
תלמידיו
ויאמרו לו למה
תדבר להם במשלים.
י"ג.י"א-י"ב ויען
ויאמר אליהם
כי נתן לכם
להבין סודות
מלכות יהוה
ולאלה לא נתן.
י"ג.י"ג ועל כן
אני מדבר להם
במשלים כי הם
רואים ושומעים
ולא יבינו.
י"ג.י"ד
להתקיים בהם
נבואת ישעיה
שאמר שמעו
שמוע ואל
תבינו וראו
ראו ואל תדעו.
י"ג.ט"ו השמן לב
העם הזה
ואזניו הכבד
ועיניו השע פן
יראה בעיניו
ובאזניו ישמע
ולבבו יבין
ושב ורפא לו.
י"ג.ט"ז ואשרי
עיניכם כי
תראנה
ואזניכם כי
תשמענה.
י"ג.י"ז אמן אני
אומר לכם כי רבים
נביאים
וצדיקים חפצו
לראות אשר אתם
רואים ולא ראו
ולשמוע אשר
אתם שומעים
ולא שמעו.
י"ג.י"ח לכן
שמעו אתם משל
הזורע.
י"ג.י"ט כל
ששומע דבר
מלכות יהוה
ולא יבין יבא
השטן ויחתוף
מלבו כל מה
שנזרע בו וזהו
הזרע שנפל על
הדרך.
י"ג.כ'
ואשר נזרע על
הסלע זהו
ששומע דבר
ופתאום בשמחה
ישא אותו.
י"ג.כ"א ודומה
לזרע שאין לה
שורש כי לא
יעמד אלא לשעה
וכשיקום צרה
או רידוף מיד
יכשל.
י"ג.כ"ב ואשר
נזרע בקוצים
זה הוא ששומע
דבר האלהים ודאגת
העולם הזה
ותאות שקר
הממון יחנק את
הדבר ויהיה
בלי פרי.
י"ג.כ"ג אך אשר
נזרע על ארץ
טובה זה הוא ששומע
את הדבר ומבין
ומביא פרי
ואחד עושה מאה
ואחד ששים
ואחד שלושים.
י"ג.כ"ד עוד שם
לפניהם משל
אחד לאמור
דומה מלכות
יהוה לאדם
שזרע זרע טוב
בשדהו.
י"ג.כ"ה וכאשר
ישנו אנשים בא
אויבו ויזרע
חרול בתוך החטים
וילך לו.
י"ג.כ"ו וכשגדל
העשב ועשה
הפרי אז נראו
שם גם החרולים.
י"ג.כ"ז ויקרבו
עבדי בעל הבית
ויאמרו אליו
אדני הלא זרע
טוב זרעת בשדך
ומאין באו בו
החרולים.
י"ג.כ"ח ויאמר
אליהם אדם
אויב עשה זאת
ועבדים אמרו לו
אם תרצה נלך
ונאסוף אותם.
י"ג.כ"ט ויאמר
לא פן תאספו
חרולים
ותיתשו יחד
אתם גם החטים.
י"ג.ל'
הניחו שניהם
כדי שיגדלו עד
הקציר ובעת
הקציר אומר
לקוצרים
איספו בתחילה
החרולים
וקשרו אותם
לצרורות
לשרוף וחטים
אספו לגרני.
י"ג.ל"א עוד שם
לפניהם משל
אחר לאמר
נדמתה מלכות
יהוה לגרעין
חרדל שיקח
אותו אדם
וזורעו בשדהו.
י"ג.ל"ב והוא
קטון מכל
זרעים
וכשיגדל יהיה
גדול העשבים
ויהיה עץ שגם
עופות השמים
יבאו וקננו
בסעפותיו.
י"ג.ל"ג עוד דבר
אליהם במשל
אחר נדמתה
מלכות יהוה לחמץ
שתיקח אשה
וטמנה אותו
בשלשה סאין של
סלת עד שיחמץ
כולו.
י"ג.ל"ד כל
המשלים האלה
דבר ישוע אל
החבורות ובלי
משל לא היה
דובר אליהם.
י"ג.ל"ה כדי
למלא מאמר
הנביא האומר
אפתחה במשל פי
אביעה חידות
מני קדם.
י"ג.ל"ו אז עזב
החבורות
ויבאו בבית
ויגשו אליו
תלמידיו לאמר
פתר לנו את
משל חרולי
השדה.
י"ג.ל"ז ויען
להם ויאמר להם
הזורע זרע טוב
הוא האלהים.
י"ג.ל"ח והשדה
העולם וזרע
הטוב הם בני
מלכות והחרולים
הם בני בליעל.
י"ג.ל"ט ואויב
אשר זרע אותם
הוא השטן
וקציר היא
תכלית העולם
וקוצרים הם המלאכים.
י"ג.מ'
וכאשר נאספו
חרולים
ונשרפו באש כן
יהיה בתכלית
העולם.
י"ג.מ"א וישלח
בן האדם את
מלאכיו לעקור
ממלכותו כל רשע
וכל פועלי
און.י"ג.מ"ב
וישלחום אל
תנור האש שם
יהיה בכי
וחרוק שנים.
י"ג.מ"ג אז
צדיקים
יזהירו כשמש
במלכות אביהם
מי שלו אזנים
לשמוע ישמע.
י"ג.מ"ד נדמתה
מלכות יהוה
לאוצר הנסתר
בשדה אשר אם ימצא
אדם יסתיר ומן
שמחתו ילך
וימכור כל אשר
לו ויקנה השדה
הזה.
י"ג.מ"ה עוד
נדמתה מלכות
יהוה לאדם
הסוחר המבקש
מרגליות טבות.
י"ג.מ"ו וכשמצא
מרגלא אחת
יקרה הלך ומכר
כל אשר לו
וקנה אותה.
י"ג.מ"ז עוד
נדמתה מלכות
יהוה למכמרת
השלוחה בים והיא
אוספה מכל
מיני דגים.
י"ג.מ"ח
ומוציאים
אותה כשהיא
מלאה ועל שפת
הים יושבים
ובוחרים את
הטובים ושמים
אותם לכלים
והרעים
ישלחום לחוץ.
י"ג.מ"ט כן יהיה
בתכלית העולם
כי יצאו
מלאכים ויבדלו
את הרעים מתוך
הצדיקים.
י"ג.נ'
וישלחו אותם
אל תנור האש
שם יהיה בכי
וחרוק שנים.
י"ג.נ"א
הבינותם כל
אלה ויאמרו
אליו כן.
י"ג.נ"ב ויאמר
אליהם לכן כל
חכם מלומד
במלכות יהוה הוא
דומה לאדם בעל
הבית שמוציא
מן אוצרו
חדשים וישנים.
י"ג.נ"ג ויהי
ככלות ישוע
לדבר משלים
אלה עבר משם.
י"ג.נ"ד ויבא אל
ארץו וילמדם
בבתי כנסתם
ויתמהו ויאמרו
מאין בא לזה
החכמה הזאת
והגבורה.
י"ג.נ"ה הלא זה
בן יוסף הנפח;
הלא אמו נקראה
מרים ואחיו
יעקב ויוסף
ושמעון
ויהודה.
י"ג.נ"ו והלא
אחיותיו כלן
עמנו הם ומאין
לזה כל אלה.
י"ג.נ"ז והיו
נבוכים בו
ויאמר אליהם ישוע
אין נביא בלא
כבוד אלא
במקום מולדתו
ובביתו.
י"ג.נ"ח ולא עשה
שם אותות רבות
בעבור חסר
אמונתם.
י"ד.א'
בעת ההיא שמע
הורודוס
טיטרארקא
שמעות ישוע.
י"ד.ב'
ויאמר לעבדיו
זה הוא יוחנן
המטביל הוא קם
ממתים ועל כן
הכוחות יפעלו
בו.
י"ד.ג'
שהיה לפי
שהורודוס תפש
ליוחנן בימים
ההם ויאסורהו
במאסר לפני
שהיה מוכיחו שלא
יקח להורודית
לאשה שהיתה
אשת אחיו.
י"ד.ד'
והיה אומר לו
יוחנן אינה
ראויה לך.
י"ד.ה'
וירצה להרוג
אותו ויראה את
העם כי היה
בעיניהם
כנביא.
י"ד.ו'
ובמשתה יום
הולדת
הורודוס קרא
לגדולי המלכות
לאכול עמו
ובעוד שהיו
אוכלים היתה
בתה של
הורודית
מרקדת בניהם
וייטב להורודוס.
י"ד.ז'
וישבע לה
בשבועה לתת לה
כל מה שתשאל
ממנו.
י"ד.ח'
והנערה
מיוסרת מאמה
שאלה ראש
יוחנן המטביל
באגן אחד.
י"ד.ט'
והמלך נעצב
מאד בעד
השבועה שעשה
בפני הקרואים
ויצו להעשות
כן.
י"ד.י'
וישלח לשחוט
יוחנן בבית הסוהר.
י"ד.י"א ויביאו
ראש יוחנן
באגן ויתנוהו
לנערה והיא נתנה
לאמה.
י"ד.י"ב ויבאו
תלמידי יוחנן
וישאו הגוף
ויקברוהו והתלמידים
הגידו הדבר
לישוע.
י"ד.י"ג וכשמעו
סר משם בספינה
למקום המדבר
לבדו ותשמענה
החבורות
ותלכנה
ברגליהם
אחריו מעריהם.
י"ד.י"ד ויצא
וירא את עם רב
וירחמם וירפא
את חוליהם.
י"ד.ט"ו ואחרי
שהיה ערב קרבו
אליו תלמידיו
לאמור שמם
המקום והשעה
כבר עברה ועל
כן הנח
החבורות כדי
שתלכנה אל
כפרים
ותקנינה להם
אוכל.
י"ד.ט"ז ויאמר
אליהם ישוע לא
יצטרכו ללכת
אתם תנו להם
לאכל.
י"ד.י"ז ויענו
לו אין לנו פה
כי אם חמשה
לחם ושני
דגים.
י"ד.י"ח ויאמר
להם השיאום
הלום אלי.
י"ד.י"ט ויצו את
העם לשבת
לאכול על
החציר בשדה
והוא לקח
החמשה לחם
והשני דגים
וישא עיניו אל
השמים ויברך
וישבר ויתן
הלחם
לתלמידיו
ותלמידיו נתנו
לחבורות.
י"ד.כ'
ויאכלו כלם
וישבעו
ונשארו להם
שנים עשר סלים
מלאים מפת.
י"ד.כ"א ומספר
האוכלים היה
חמשת אלפי איש
בלתי הנשים
והטף.
י"ד.כ"ב ומיד
פצר ישוע
בתלמידיו
לעלותם
בספינה וללכתם
לפניו עבר הים
עד שיניח
הכיתוה.
י"ד.כ"ג
וכשהניח את
העם עלה לבדו
על ההר להתפלל
ויהי ערב והוא
לבדו היה שם.
י"ד.כ"ד
והספינה נדפה
בתוך הים מן
הגלים כי הרוח
היה להם להפך.
י"ד.כ"ה ויהי
ברביעית
באשמורת
הלילה ויבא
אליהם וילך על
הים.
י"ד.כ"ו ורואים
אותו מתהלך על
הים ונבהלו
ויאמרו כי מזיק
הוא ויצעקו
מיראה.
י"ד.כ"ז-ל"א ופתאום
דבר ישוע
אליהם לאמור
בטחו כי אני
הוא אל תיראו.
י"ד.ל"ב וכשעלה
אל הספינה מיד
נשתתק הרוח.
י"ד.ל"ג וכשהיו
בספינה באו
וישתחוו לו
לאמור באמת בן
האלהים אתה.
י"ד.ל"ד והם
הלכו מעבר לים
ויבאו בארץ
גינסרת.
י"ד.ל"ה ואנשי
המקום ההוא
כשידעו אותו
שלהו אל כל הארץ
הזאת ויגישו
לו כלם אשר
היו ברע.
י"ד.ל"ו
ויתחננו אליו
כדי שיגעו
בשפת בגדו
וכלם אשר נגעו
נושעו.
ט"ו.א'
אז באו אל
ישוע הסופרים
והפרושים
ויאמרו אליו.
ט"ו.ב'
למה תלמידיך
יעברו את
תקנות הזקנים
כי הם לא יכבסו
את ידיהם כאשר
יאכלו את
הלחם.
ט"ו.ג'
ויאמר להם
ישוע ולמה אתם
עוברים את
מצות האלהים
בשביל
תקנותיכם.
ט"ו.ד'
שהאל אמר כבד
את אביך ואת
אמך ומקלל
אביו ואמו מות
יומת.
ט"ו.ה'
ואתם אומרים
מי שיאמר
לאביו ולאמו
קרבן מה־שאתה
תרויח ממני לא
יכבד את אביו
ואת אמו.
ט"ו.ו'
ותפירו מצות
האלהים בעבור
תקנותיכם.
ט"ו.ז'
הוי חנפים הנה
נבא ישעיהו
מכם ואמר.
ט"ו.ח'
יען כי נגש
העם הזה בפיו
ובשפתיו
כבדוני ולבו
רחק ממני.
ט"ו.ט'-י"ט ותהי
יראתם אותי
מצות אנשים
מלומדה.
ט"ו.כ'
אמנם האכילה
בלי רחיצת
ידים אינו
מלכלכת האדם.
ט"ו.כ"א ואחר
שאמר ישוע זה
הלך בגלילי
צור וצידון.
ט"ו.כ"ב והנה
אשה כנענית
יצאה מן
הגבולים ההם
ותצעק ותאמר
אליו חנני
אדני בן דוד
כי בתי נענת
מאד מאת השד.
ט"ו.כ"ג וישוע
לא ענה לה
כלום ויקרבו
תלמידיו
ויתחננו אליו
לאמר שלח אותה
כי היא צועקת
אחרנו.
ט"ו.כ"ד והוא
ענה ויאמר לא
נשלחתי כי אם
אל הצאן שנאבדו
בבית ישראל.
ט"ו.כ"ה והיא
באה ותשתחו לו
ארצה ותאמר
אדני הושיעני.
ט"ו.כ"ו ויען
ישוע ויאמר לא
טוב לקחת לחם
הבנים ולתת
אותו לכלבים.
ט"ו.כ"ז וענתה
היא ואמרה אמת
כן אדני אבל
הכלבים גם כן
הם יאכלו מן
הפתותים
הנופלים תחת
שלחן אדוניהם.
ט"ו.כ"ח אז ענה
ישוע ויאמר לה
האשה גדולה
אמונתך יעשה
לך כאשר שאלת
ותרפא בתה
באותה השעה.
ט"ו.כ"ט ויעבר
משם ישוע ויבא
על ים הגליל
ויעל להר וישב
שם.
ט"ו.ל'
ותקרבנה אליו
חבורות רבות
ויהיו אתם
חרשים עורים פסחים
חלשים ואחרים
רבים וישימו
אותם לפני רגליו
והוא רפא
אותם.
ט"ו.ל"א ויתמהו
העם כשראו את
החרשים
מדברים
ופסחים מהלכים
ועורים רואים
ויגדלו את
אלהי ישראל.
ט"ו.ל"ב ויזעק
ישוע את
תלמידיו
ויאמר אליהם
מרחם אני על
העם בעד שלשת
ימים ישבו אתי
במדבר ואין
להם מה שיאכלו
ואיני אניח
אותם צמים פן
יתעלפו בדרך.
ט"ו.ל"ג ויאמרו
אליו תלמידיו
מאין לנו
במדבר לחם כדי
שנשביע את העם
הזה.
ט"ו.ל"ד ויאמר
להם ישוע כמה
ככרי לחם יש
לכם ויענו ויאמרו
שבעה ומעט
דגים קטנים.
ט"ו.ל"ה ויצו
ישוע את העם לשבת
על העשבים.
ט"ו.ל"ו ויקח
שבעה ככרי
הלחם והדגים
והודה לאל
וישבר ויתן
לתלמידיו והם
נתנו לעם.
ט"ו.ל"ז וכלם
אכלו וישבעו
וממה שנותר מן
החבורות נשאו
שבעה סלים
מלאים.
ט"ו.ל"ח ויהיו
אלה שאכלו
ארבעה אלפי
איש בלתי הטף
והנשים.
ט"ו.ל"ט ויניח
את החבורות
ויעלה אל הספינה
ויבוא בגבול
מגדלה.
ט"ז.א'
ויגשו אליו
פרושים
וצדוקים
מנסים אותו
ושואלים אותו
שיראם אות אחד
מן השמים.
ט"ז.ב'
והוא ענה אותם
ויאמר אליהם
כשיהיה ערב
תאמרו זוהר
עתיד להיות מן
השמים כי
השמים יתאדמו.
ט"ז.ג'
ובבוקר אתם
אומרים היום
ימטיר כי
השמים חשוכים
והנה את פני
השמים ידעתם
לשפוט ואותות
העתים לא יכולתם
לדעת.
ט"ז.ד'
דור שאל אות
ואות לא ינתן
להם כי אם אות
של יונה הנביא
ויעזוב אותם
וילך.
ט"ז.ה'
וכשבאו
תלמידיו בעבר
הים שכחו לקחת
הלחם.
ט"ז.ו'
וישוע אמר להם
ראו והשמרו
ממחמצת
פרושים וצדוקים.
ט"ז.ז'
והם חשבו
ביניהם לאמר
כי לא לקחנו
לחם.
ט"ז.ח'
וידע ישוע
ויאמר מה
תחשבו ביניכם
קטני אמונה כי
לא לקחתם לחם.
ט"ז.ט'
העוד לא
תתבוננו ולא
תזכרו חמשה
לחם לחמשת אלפי
איש וכמה סלים
נשאתם.
ט"ז.י'
ואין השבעה
לחם לארבעת
אלפי איש וכמה
סלים נשאתם.
ט"ז.י"א ולמה לא
תתבוננו כי לא
על הלחם אמרתי
לכם השמרו
ממחמצת
הפרושים
והצדוקים.
ט"ז.י"ב אז
התבוננו כי לא
אמר להשמר
ממחמצת לחם כי
אם מתלמוד
הפרושים
והצדוקים.
ט"ז.י"ג ויבא
ישוע בגבולי
קסריה
פיליפוס
וישאל לכל לאחד
מתלמידיו
לאמד את מי
יאמרו בני
האדם היות בן
האדם.
ט"ז.י"ד ויאמרו
קצת את יוחנן
הטובל וקצת את
אליה ואחרים
את ירמיהו או
אחד מן הנביאים.
ט"ז.ט"ו ויאמר
אליהם ישוע
ואתם אותי מי
תאמרו היות.
ט"ז.ט"ז ויען
שמעון כיפא
לאמור אתה הוא
משיח בן אלהים
חי.
ט"ז.י"ז-י"ט ויאמר
אליו ישוע
אשריך שמעון
בר יונה שבשר
ודם לא גלה לך
כי אם אבי
שבשמים.
ט"ז.כ'
אז צוה לתלמידיו
לבל יאמרו
שהוא משיח.
ט"ז.כ"א מכאן
ואילך התחיל
ישוע לגלות
לתלמידיו שהוא
צריך ללכת
לירושלם
ולסבול שם
יסורים רבים וגידופים
רבים מהכהנים
וזקני העם
ולהורג שם ולקום
ביום השלישי.
ט"ז.כ"ב ויקחהו
כיפא ויחל
להוכיח אותו
לאמר חלילה לך
אדני לא יהיה
לך כל זה.
ט"ז.כ"ג וישב
הוא ויאמר אל
כיפא לך השטן
אתה הוא לי מכשול
כי לא תטעם
אותם אשר הם
לאלהים אלא
אותם אשר הם
לאנשים.
ט"ז.כ"ד אז אמר
ישוע
לתלמידיו מי
שירצה ללכת
אחרי ימאס את
עצמו וישא את
צליבו וילך
אחרי.
ט"ז.כ"ה כי מי
שיחפוץ
להושיע את
נפשו הוא יאבד
אותה ומי
שיאבד את נפשו
למעני הוא
ימצאנה.
ט"ז.כ"ו כי מה
יועיל לאדם אם
יקנה את כל
העולם ובנפשו
נזק ישא או
איזו תמורה
יתן האדם תחת
נפשו.
ט"ז.כ"ז-כ"ח כי בן
האל יבא בכבוד
אביו שבשמים
עם מלאכיו להשיב
לכל איש
כפעלו.
י"ז.א'
ואחרי ששת
ימים לקח ישוע
את כיפא ואת
יעקב ואת
יוחנן אחיו
ויעל אותם על
הר גבוה לבדם.
י"ז.ב'-ד' ובעוד
שהיה מתפלל
השתנה לפניהם
וקרן עור פניו
כשמש
ומלבושיו
לבנים כשלג.
י"ז.ה'
והנה ענן כסה
אותם ויבהלו
עד מאד ובעוד
שהם תחת הענן
שמעו מתוך
הענן קול מדבר
ואומר הנה זה
בני יקירי
וחפצי בו אליו
תשמעון.
י"ז.ו'
וישמעו
התלמידים ויפלו
על פניהם
וייראו מאד.
י"ז.ז'
ויגש ישוע
ויגע בהם
ויאמר אליהם
קומו ואל תיראו.
י"ז.ח'
וישאו את
עיניהם ולא
ראו כי אם
ישוע לבדו.
י"ז.ט'
וכשירדו מן
ההר צוה אותם
ישוע לאמר לא
תאמרו לשום
אדם את המראה
אשר ראיתם עד
שיקום בן האדם
מן המתים.
י"ז.י'
וישאולו לו
תלמידיו לאמר
מה הסופרים
אומרים
שאליהו יבא
ראשונה.
י"ז.י"א-י"ג והוא
ענה ויאמר להם
אכן אליהו יבא
וישיב הכל.
י"ז.י"ד וכשבא
אל הכיתה קרב
אליו אדם אחד
ויכרע לפניו
על ברכיו.
י"ז.ט"ו לאמר
אדני רחם על
בני כי נופל
הוא ומאותו החולי
הוא מענה מאד
כי פעמים הרבה
נופל באש ופעמים
הרבה נופל
במים.
י"ז.ט"ז ואגיש
אותו אל
תלמידיך ולא
יכלו לרפא
אותו.
י"ז.י"ז ויען
ישוע ויאמר
דור רע אוי
לכם אתם
הכופרים עד
מתי אהיה עמכם
ועד מתי אשא
טרחכם;
הביאוהו אלי.
י"ז.י"ח ויגער
בו ישוע ויצא
ממנו השד
ונרפא הנער
באותה השעה.
י"ז.י"ט אז קרבו
אליו
התלמידים
בסתר וישאלו
לו למה לא
יכלנו אנחנו
להוציא אותו.
י"ז.כ'-כ"א ויען
להם למיעוט
אמונתכם; אמן
אני אומר לכם אם
תהיה בכם מן
האמונה
כגרגיר חרדל
אם תאמינו תאמרו
להר הזה סור
ויסור וכל דבר
לא יבצר מכם.
י"ז.כ"ב
וכשהלכו אל
הגליל דבר
אליהם ישוע
ויאמר בן האדם
ימסר לידי האדם.
י"ז.כ"ג
ויהרגהו
וביום השלישי
יקום והם
התעצבו מאד.
י"ז.כ"ד וכשבאו
אל כפר נחום
קרבו אשר לקחו
דרכמון אל
כיפא ויאמרו
לו מלמדכם
השלם דרכמון.
י"ז.כ"ה ויאמר
גם וכשבא בבית
קידם אותו
ישוע לאמר מה
נראה אלך
שמעון מלכי
הארץ ממי יקחו
מס ותרומה
מבניהם או מן
הנכרים.
י"ז.כ"ו והוא
אמר מן הנכרים
ויאמר אליו
ישוע אם כן חפשים
הם הבנים.
י"ז.כ"ז ובעבור
שלא נכעיסם לך
אל הים ושלח
את המצודה וקח
הדג אשר
בראשון יעלה
ותפתח פיהו
ותמצא לטר
אותו תקח ותתן
להם בעבורי
ובעבורך.
י"ח.א'
בשעה ההיא
קרבו
התלמידים אל
ישוע לאמר מי
יהיה גדול
במלכות יהוה.
י"ח.ב'
ויקרא ישוע
לנער אחד
ויעמידו
בתוכם.
י"ח.ג'
ויאמר אמן אני
אומר לכם אם
לא תשובו
ותהיו כמו
נערים לא
תבואו אל
מלכות יהוה.
י"ח.ד'
וכל מי שישתפל
כמו נער זה
הוא יהיה גדול
במלכות יהוה.
י"ח.ה'
ומי שיקח נער
אהד כזה בשמי
הוא יקח אותי.
י"ח.ו'
ומי שיכשיל
אחד מן
הצעירים האלה
שיאמינו בי
טוב לו שיתלה
בצוארו רכב
החמר להשליכו
במצודת הים.
י"ח.ז'-ט' אוי
ליושבי תבל
מפני המבוכות
שצריכות
המבוכות לבא
אך אוי לאדם
שיבא בשבילו.
י"ח.י'-י"א וראו
שלא תבזו אחד
מן הנערים
האלה.
י"ח.י"ב מה נראה
לכם אם יהיו
לאיש מאה
ונאבדה אהת
מהן הלא יעזוב
איש תשעים
ותשע הצאן
במדבר וילך
לבקש אותה אשר
נאבדה.
י"ח.י"ג ואב
יהיה שימצא
אותה אמן אני
אומר לכם כי
ישמח עליה
יותר מהתשעים
ותשע האחרים
אשר לו תעו.
י"ח.י"ד כן אין
רצון לפני
אביכם שבשמים
שיאבד אחד מן
הצעירים האלה.
י"ח.ט"ו בעת
ההיא אמר ישוע
לשמעון נקרא
כיפא אם יחטא
אחיך הוכיח
אותו בינך ובינהו
לבדו; אם ישמע
אליך תרויח את
אחיך.
י"ח.ט"ז ואם לא
ישמעך קח לך
עוד אחד או
שנים כדי שעל
פי שנים או
שלשה עדים
יקום כל דבר.
ל"