הבשורה על פי מתתיהו (גם נקרא מתי)

טקסט אמיתי

גם נקראת

הבשורה על פי העברים

משוחזר על-ידי

ז'ואו פאולו פרנאנדס פונטס (שם עברי: יוחנן בן יוסף)

מתפרסם ב-9.2.2005

מעודכן ב-14.01.2010

1.1 אלה תולדות ישוע בן דוד בן אברהם:

1.2 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב | יעקב הוליד את יהודה ואחיו:

1.3 יהודה הוליד את פרץ וזרח מתמר | פרץ הוליד את חצרון | חצרון הוליד את רם:

1.4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון:

1.5 שלמון הוליד את בועז | בועז הוליד את עובד מרות | ועובד הוליד את ישי:

1.6 ישי הוליד את דוד | דוד הוליד את שלמה:

1.7 שלמה הוליד את רחבעם | רחבעם הוליד את אביה | אביה הוליד את אסא:

1.8 אסא הוליד את יהושפט | יהושפט הוליד את יהורם | יהורם הוליד את עזיהו:

1.9 עזיהו הוליד את יותם | יותם הוליד את אחז | אחז הוליד את חזקיהו:

1.10 חזקיהו הוליד את מנשה | מנשה הוליד את אמון | אמון הוליד את יאשיהו:

1.11 יאשיהו הוליד את יכניה:

1.12 יכניה הוליד את שאלתיאל | שאלתיאל הוליד את זרובבל:

1.13 זרובבל הוליד את אביהוד | אביהוד הוליד את אליקים | אליקים הוליד את עזור:

1.14 עזור הוליד את צדוק | צדוק הוליד את אמון | ואמון הוליד את אליהוד:

1.15 ואליהוד הוליד את אלעזר | ואלעזר הוליד את מתן | ומתן הוליד את יעקב:

1.16-25 ויעקב הוליד את יוסף | ויוסף הוליד את ישוע הנקרא משיח:

2.1-22 ונולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורודוס המלך | והנה יוסף לקח את הנער ואת אמו ויפן אל ארץ הגליל:

2.23 ויבוא וישכון בעיר הנקראת נצרת:

3.1 בימים ההם בא יוחנן המטביל דורש במדבר יהודה:

3.2 לאמר חזרו בתשובה שמלכות יהוה קרובה לבא:

3.3 לקיים מה שנאמר על ידי ישעיהו הנביא | קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסילה לאלהינו:

3.4 והיה לבושו של יוחנן משערות גמלים ואזור עור על מותניו ואוכלו היה ארבה ודבש היער:

3.5 אז יצאו אליו מירושלם ומכל יהודה ומכל הממלכות סביבות הירדן:

3.6 ומתודים חטאתם וטובלים בירדן על מאמרו:

3.7 וירא כי רבים מהפרושים ומן הצדוקים באו לטבליתו ויאמר אליהם:

3.8 עשו פרי תשובה שלמה:

3.9 ואל תאמרו בלבבכם אבינו אברהם | אמן אני אומר לכם שיוכל אלהים להקים בני אברהם מן האבנים האלה:

3.10-12 וכבר הגיע הגרזן לשרש העצים וכל עץ שאינו עושה פרי טוב יכרת ובאש ישרף:

3.13-15 אז בא ישוע מן הגליל אל הירדן | ויהי בהטבל כל העם גם ישוע נטבל:

3.16 ומיד שעלה מן המים נפתחו לו השמים וירא רוח אלהים יורדת עליו:

3.17 והנה קול מן השמים אומר בני אתה אני היום ילדתיך:

4.1 אז הובא ישוע ברוח הקודש למדבר:

4.2-11 ויהי במדבר ארבעים יום והמלאכים שרתוהו:

4.12 ויהי בימים ההם וישמע ישוע כי נמסר יוחנן במאסר וילך אל הגליל:

4.13 ויעזוב את נצרת ויסע וישב בכפר נחום והיא עיר על הים בגבול זבלון ונפתלי:

4.14 להתקים מה שנאמר על פי ישעיהו הנביא:

4.15 ארצה זבולון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים:

4.16 העם ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור בגה עליהם:

4.17 מאז התחיל ישוע לדרוש ולדבר חזרו בתשובה שמלכות יהוה קרובה:

4.18 וילך ישוע על שפת הים הגליל וירא שני אחים שמעון שנקרא כיפא ואנדריאה אחיו משליכים מכמרותיהם בים שהיו דייגים:

4.19 ויאמר להם לכו אחרי ואעשה אתכם מדייגים אנשים:

4.20 ויעזובו מכמרותיהם באותה שעה וילכו אחריו:

4.21 ויט משם וירא שני אחים אחרים יעקב ויוחנן אחים בני זבדי ואביהם באניה מכינים מכמרותיהם ויקרא אותם:

4.22 והם מיד עזבו את הספינה ואת אביהם וילכו אחריו:

4.23 ויסב ישוע בכל ארץ הגליל ללמד בבתי כנסתם ומבשר בשורת מלכות יהוה ומרפא כל חולי וכל מדוה בעם:

4.24 ותצא שמועתו אל כל ארם ויביאו אליו כל אשר להם רעה בגופם ושנפלו בחליים רבים ובמכות ואחוזי שדים ואת הנופלים ואת המשותקים וירפא אותם:

4.25 ויבאו אחריו חבורות רבות מן הגליל ומן עשר ערים ומן ירושלם ומן יהודה ומעבר הירדן:

5.1 וירא ישוע את החבורות ויעל ההר וישב ויגשו אליו תלמידיו:

5.2 ויפתח פיו וידבר אליהם לאמור:

5.3 אשרי שפלי רוח כי להם מלכות יהוה:

5.4 אשרי אבלים כי הם ינוחמו:

5.5 אשרי ענוים כי הם ינחלו ארץ:

5.6 אשרי שרעבים וצמאים את צדק כי הם ישבעו:

5.7 אשרי רחמנים כי להם ירוחם:

5.8 אשרי ברי לבב כי הם יראו את אלהים:

5.9 אשרי משלימים כי בני האלהים יקראו:

5.10 אשרי הנרדפים בשביל הצדקה כי להם מלכות יהוה:

5.11 אשרי אתם כאשר ירדפו ויגדפו אתכם ויאמרו את כל רעה עליכם משקרים למעני:

5.12 שישו ושמחו כי שכרכם רב מאד בשמים כי כן רדפו את הנביאים:

5.13 אתם הם מלח הארץ ואם המלח יתפל במה ימלח לאפס יועיל עוד כי אם שיושלך לחוץ וירמס מהאדם:

5.14 אתם הם אור העולם לא תוכל להיסתר עיר שהושבה על ההר:

5.15 לא ידליקו נר להשים אותהה במקום נסתר שלא תאיר רק משימים אותו על המנורה להאיר לכל בני הבית:

5.16 כן יאיר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים לכבד את אביכם שהוא בשמים:

5.17 אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים לא באתי לבטל אלא למלא:

5.18 באמת אני אומר לכם כי עד שיעברו שמים וארץ יוד אחת או עוקץ אחד לא תבטל מהתורה שהכל יתקיים:

5.19 ואשר יעבור אחת מן המצוות האלה וילמד כן את בני האדם הוא בן הבל יקרא במלכות יהוה ואשר יעשה וילמד הוא יקרא גדול במלכות יהוה:

5.20-47 ואני אומר לכם אם לא תגדל צדקתכם יותר מן צדקת הפרושים והסופרים לא תבואו במלכות יהוה:

5.48 היו אתם תמימים כאשר תם אביכם שבשמים:

6.1-9 וכן תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך:
6.10 תבוא מלכותך יעשה רצונך בשמים ובארץ:
6.11 לחמנו תמידי תן לנו היום:
6.12 וסלח חטאתינו:
6.13-34 ואל תביאנו לידי נסיון והצילנו מכל רע כי לך הממלכה והגבורה והכבוד לעולם אמן:

7.1-7 שאלו מהאל וניתן לכם בקשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם:

7.8 כי כל השואל יקבל ואשר יבקש ימצא ולדופק יפתח:

7.9 מי בכם שיבקש בנו ממנו לחם ויתן לו אבן:

7.10 או אם יבקש דג יתן נחש:

7.11 ואם אתם עם היותכם רעים תדעו לתת מתנות טובות לבניכם כל שכן אביכם שבשמים יתן טובות לשואליו:

7.12 וכל מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם עשו להם:

7.13 בואו בעד שער צר כי רחב שער ורחבה הדרך שתדריך אל האבדון ורבים הם אשר ילכו עליה:

7.14 כי צר השער וצרה הדרך שתדריך אל ההיים ומעטים הם שימצאו אותה:

7.15 הזהרו מנביאי השקר שבאים אליכם בלבושי הצאן ובתוכם זאבים טורפים הם:

7.16 ובמעשיהם תכירום הילקטו מהקוצים ענבים ומן הדרדרים תאנים:

7.17 כן כל עץ טוב יעשה פירות טובות וכל עץ רע יעשה פרות רעות:

7.18 לא יוכל עץ טוב לעשות פרות רעות ולא עץ רע לעשות פירות טובות:

7.19 אבל כל עץ שלא יעשה פירי טוב יכרת ואל האש ישלח:

7.20 לכן כפריים רצה לומר במעשיהם תכירום:

7.21 לא כל האומר אלי אדון אדון יבוא אל מלכות יהוה כי אם אותו שיעשה רצון אבי שבשמים הוא יבא במלכות יהוה:

7.22 רבים יאמרו לי ביום ההוא אדון אדון הלא בשמך נבאנו ובשמך הוצאנו שדים ובשמך עשינו אותות רבות:

7.23 ואז אומר להם מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני כל פועלי און:

7.24 כל ששומע את אלה דברי ויעשה אותם ידמה לאיש חכם שבנה את ביתו על סלע:

7.25 וירד מטר ויבאו נהרות וגם נשבו רוחות ויפגעו בבית הזה ולא נפל כי יוסד הוא על סלע:

7.26 וכל שישמע את אלה דברי ואין יעשה אותם הוא ידמה לאיש אויל אשר בנה את ביתו על חול:

7.27 וירד מטר ויבאו נהרות וגם נשבו רוחות ויפגעו בבית הזה ויפול ותהי מפלתו גדלה:

7.28 ובעוד שישוע היה מדבר דברים אלו כל העם היו תמהים על תלמודו:

7.29 כי היה מלמד כאיש שלטון ולא כאשר הסופרים והפרושים:

8.1 וברדת ישוע מן ההר הלכו אחריו עם רב:

8.2 והנה מצורע בא וישתחוה לו לאמר אדני אם תחפוץ תוכל לטהרני:

8.3 וישלח ישוע ידו ויגע בו ויאמר אחפוץ הטהר ומיד נטהר מצרעתו:

8.4 ויאמר אליו ישוע השמר לך פן תגיד לאדם אלא לך והראה אל הכהן והקריב קרבנך כאשר צוה משה בתורה:

8.5 וכאשר בא ישוע אל כפר נחום קרב אליו שר מאה ויתחנן לו לאמר:

8.6 אדני בני שוכב בבית והוא נשול אברים ומאד יעונה:

8.7 ויאמר אליו ישוע אני אבא וארפא אותו:

8.8 ויען שר מאה ויאמר אדני אני לא נכון שתבוא תחת גגי רק אמור דבר ונרפא בני:

8.9 כי גם אני הושמתי תהת ממשלת אדם אחר ותחתי אנשי חיל ואם אומר לזה לך וילך ולאחר בוא ויבא ולעבדי עשה זאת ויעשה:

8.10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר להולכים אחריו אמן אני אומר לכם לא מצאתי כזה אמונה בישראל:

8.11-12 ואני אומר לכם שיבאו רבים ממזרח וממערב וינוחו עם אברהם ועם יצהק ועם ויעקב במלכות יהוה:

8.13 ויאמר ישוע לשר מאה לך וכמו שהאמנת יהי לך וירפא הנער בשעה ההיא:

8.14 בעת ההיא בא ישוע לבית כיפא והנה חותנתו שוכבת מקדחת:

8.15 ויגע לידה ויעזבה הקדחת ותקום ותשרת אותם:

8.16 וכאשר היה ערב הגישו אליו את הרבים בעלי השדים והוא בדיבורו לבד הוציא להם הרוחות וירפא אותם שהיו ברע:

8.17 להתקיים מה שנאמר על ידי ישעיה הנביא האמר חליינו הוא ישא ומכאובינו סבלם:

8.18-22 ויהי אחרי זאת וירא ישוע חבורות רבות סביבותיו ויצוה את תלמידיו להלוך לעבר הים:

8.23 ויהי כאשר בא ישוע באניה ויבאו תלמידיו אחריו:

8.24 ויהי סער גדול בים והספינה מכוסה מהגלים והוא היה ישן:

8.25 ויקרבו תלמידיו אליו ויעוררהו לאמר מורה מורה אבדנו:

8.26-27 ויאמר להם ישוע למה אתם יראים קטני אמנה אז קם ויצו את הרוחות ואת הים והיתה שתיקה גדולה:

8.28 ואחרי כן בא ישוע לעבר לים בארץ גרגשיים ויבאו לקראתו שנים בעלי השדים ויצאי מן הקברים והם אכזרים מאד ובעבורם לא יוכל אדם לעבור בדרך ההיא:

8.29 והנה קראו לאמר מה לנו ולך ישוע בן אלהים למה באת הלום קודם הזמן לענות אותנו:

8.30 וקרוב לשם היה עדר חזירים רבים רועים:

8.31 ושדים התחננו אליו לאמר אם תוציאנו מזה שלחנו בעדר החזירים:

8.32 ויאמר להם לכו | ויצאו השדים מהאנשים ויבאו בחזירים וילכו כל העדר בבהלה ונשמטו בים ומתו במים:

8.33 ורועים נסו ויבאו אל העיר ויגידו כל אלה הדברים וגם על אלה אשר היו בהם השדים:

8.34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכאשר ראו אותו התחננו אליו שיעבור בגבולם:

9.1 ויעלה ישוע אל הספינה וילך מעבר לים ויבא לעירו:

9.2-5 ויקריבו לפניו איש משותק השוכב במיטה וירא ישוע אמונתם ויאמר למשותק תתחזק בני באמונת האל:

9.6 אז אמר למשותק קום וקח מטתך ולך:

9.7 ויקום וילך אל ביתו:

9.8 ויראו החבורות ויראו מאד ויהללו לאל:

9.9 ויהי כאשר עבר ישוע משם וירא איש אחד יושב על שלחן החלוף מתתיהו שמו (גם נקרא מתי) ויאמר לו לך אחרי ויקום וילך אחריו:

9.10 ויהי כאשר ישבו לאכול בבית והנה רבים בעלי עברה וחטאים באו ויאכלו עם ישוע ועם תלמידיו:

9.11 והפרושים רואים ואמרו לתלמידיו למה מלמדכם אוכל עם בעלי עברה ועם החטאים:

9.12 וישמע ישוע ויאמר אין יש צורך רופא לבריאים אלא לחולים:

9.13 לכן לכו ולמדו מה שכתוב חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרוא צדיקים כי אם חטאים לתשובה:

9.14 אז נגשו אליו תלמידי יוחנן לאמר למה והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים:

9.15-17 ויאמר אליהם ישוע היוכלו בני החתן לבכות בעוד שיש עמהם החתן אך יבאו ימים אשר ינשא מהם החתן ואז יצומו:

9.18 וכאשר הוא דיבר אלה הדברים אליהם הנה קרב שר אחד וישתחוהו לאמר אדני בתי כבר מתה רק בוא אתה ושים ידך עליה והחיה:

9.19 ויקם ישוע וילך אחריו עם תלמידיו:

9.20 והנה אשה אחת שופעת דם שתים עשרה שנה באה אחריו ותגע בציצית בגדו:

9.21 ואומרת בלבבה אם אגע בלבושו לבד ארפא מיד:

9.22 ויסב פניו ויאמר אליה התחזקי בתי ביהוה | באותה שעה נרפאה:

9.23 ויהי בבואו בית השר וירא אנשים רבים בוכים:

9.24 ויאמר להם צאו כולכם חוצה ואל תבכו שהנערה ישנה ולא מתה | ויהי כמצחק בעיניהם | ואומרים הלא אנו רואים שהיא מתה:

9.25 ובהוציאם אותם החוצה בא אליה ישוע ויגע בידה ותקום הנערה:

9.26 ותצא שמועה זאת בכל הארץ ההיא:

9.27 ויעבור משם ישוע והנה שני עורים רצים אחריו וצועקים אליו חננו בן דוד:

9.28 ויהי כבואו הבית ויקרבו אליו העורים:

9.29 אז נגע בעיניהם:

9.30 ותפתחנה עיני שניהם מיד ויראו | ויצום לאמר השמרו פן יודע הדבר:

9.31 והם יצאו ויגלוהו בכל הארץ ההיא:

9.32 וכשיצאו הם הנה הגישו אליו אדם אלם ובעל השד:

9.33 וכאשר השלך השד מעליו דבר ולא היה עוד אלם ויתמהו החבורות לאמר לא נראה כן בישראל:

9.34 ופרושים אמרו בשר השדים מוציא השדים:

9.35 ויתהלך ישוע בכל הערים מלמד בבתי כנסת ומבשר בשורת המלכות ומרפא כל חולי וכל מדוה:

9.36 וירא ישוע החבורות ויחמול עליהם שהיו יגעים ושוכבים כצאן אשר אין להם רועה:

9.37 אז אמר לתלמידיו יש קציר רב ופעלים מעטים:

9.38 ועל כן התחננו אל אדון הקציר כדי שהוא ישלח את הפעלים לקצור קצירו:

10.1ויזעק שנים עשר תלמידיו:

10.2 ואלה שמות שנים עשר השליחים שמעון שנקרא כיפא ואנדריאה אחיו:

10.3 פיליפוס ובר־תלמי יעקב ויוחנן אחיו בני זבדי תאום ומתתיהו (גם נקרא מתי) מלוה בריבית בפרסום ויעקב בן־חלפי ולבי הנקרא תדי:

10.4 שמעון כנעני ויהודה איש־קריות אשר אחר זה מסרהו:

10.5 וישלח ישוע את אלה השנים עשר ויצו אליהם לאמר בארצות הגוים לא תלכו ובערי השמרונים לא תבואו:

10.6 כי אם לכו אל הצאן שאבדו מבית ישראל:

10.15-23לכו וקראו לאמר שובו שובו כי קרובה מלכות יהוה לבא:

10.24 לא יש תלמיד על המלמד ואין עבד על אדונו:

10.25 אלא די לתלמיד להיות כרבו ולעבד כאדונו אם קראו את בעל הבית בעל זבוב כל שכן את בני הבית:

10.26 לכן אל תיראו מהם כי אין דבר מכסה שלא יגלה ונסתר שלא יודע:

10.27 מה שאני מדבר אליכם בחשך אמרו אותו באור ואשר תשמעו באזן קראו אותו על הגגות:

10.28 ולא תיראו אותם שיהרגו את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרוג אלא תיראו אותו שיוכל את הנפש ואת הגוף לאבד לגיהנם:

10.29 הלא שני צפרים נמכרו תחת טבע קטון ואחד מהם לא יפול על הארץ בלי אביכם:

10.30 ושערות ראשכם כלן נספרו:

10.31-39 ועל כן לא תיראו כי אתם טובים מרבים צפרים:

10.40 המקבל אתכם יקבל אותי והמקבל אותי יקבל את אשר שלחני:

10.41 המקבל נביא לשם נביא יקבל שכר הנביא והמקבל צדיק לשם צדיק יקבל שכר הצדיק:

10.42 ונותן כלי אחד של מים קרים לאחד מתלמידי הקטנים לשם תלמידי אמן אני אומר לכם שלא יאבד את שכרו:

11.1 ויהי כאשר כלה ישוע לצוות את שנים עשר תלמידיו עבר משם ללמד ולהכריז בעריהם:

11.2 ויוחנן כששמע בבית הסוהר את מעשה המשיח שלח שנים מתלמידיו:

11.3 ויאמר לו אם אתה הוא אשר עתיד לבא או אם ניחל לאחר:

11.4 ויען ישוע ויאמר אליהם לכו ותגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם:

11.5-12.8 עורים יראו פסחים ילכו מצורעים יטהרו חרשים ישמעו ומתים יקומו והענוים מתבשרים:

12.9 ויעבור משם ישוע ויבא בבית כנסתם:

12.10 ושם אדם ידו יבשה וישאלוהו לאמר אם מותר בשבת לרפאתו:

12.11 והוא אמר להם מי בכם אדם שיש לו צאן אחת שתפול בבור בשבת הלא יחזיקה ויעלנה:

12.12 והלא אדם הוא יותר טוב מן הצאן לכן מותר להטיב בשבת:

12.13 אז אמר לאדם נטה את ידך ויט ותשוב כמו האחרת:

12.14 ואז נוסדו הפרושים ויתנכלו אליו להמיתו:

12.15 וישוע יודע ויסר משם וילכו אחריו רבים והוא רפא את כולם:

12.16 ויצום שלא יפרסמוהו:

12.17 לקיים מה שנאמר על ידי ישעיהו הנביא:

12.18 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי | נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא:

12.19 לא יצעק ולא ישא | ולא ישמיע בחוץ קולו:

12.20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה | לאמת יוציא משפט: 12.21 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט | ולתורתו איים ייחילו:
12.22 אז הגש אליו בעל השד עור וחרש וירפא אותו וידבר וראה:

12.23 ויתמהו כל החבורות ויאמרו הלא זה הוא בן דוד:

12.24 וישמעו הפרושים ואמרו זה לא הוציא את השדים כי אם בבעל זבוב שר השדים:

12.25 וישוע יודע מחשבותיהם ואמר להם כל מלכות שנחלקה בעצמה תשמם וכל עיר או בית הנחלק בעצמו לא יעמוד:

12.26 ואם שטן ישלח השטן הוא נחלק בעצמו ואיך תעמד מלכותו:

12.27 ואם אני בבעל זבוב אוציא השדים בניכם במי יוציאו על כן הם יהיו שופטיכם:

12.28-37 וכי אני ברוח האלהים מוציא את השדים אם כן באה אליכם מלכות האלהים:

12.38 בעת ההיא בא לישוע קצת פרושים וסופרים לאמר נרצה לראות אות מהשמים בעבורך:

12.39 ויאמר להם דור מבקש אות ואות לא ינתן לו אלא האות של יונה הנביא:

12.40-45 כי כמו שהיה יונה במעי הדגה שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב הארץ שלשה ימים ושלשה לילות נקבר:

12.46 וכאשר הוא עוד ידבר אל החבורות הנה אמו ואחיו עמדו בחוץ ויבקשו לדבר אליו:

12.47 ויאמר לו אחד הנה אמך ואחיך עומדים בחוץ ומבקשים אותך:

12.48 והוא ענה לאמר לו ויאמר מי אמי ומי אחי:

12.49 ויט יד על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי:

12.50 כל איש אשר יעשה רצון אבי שבשמים הם אחי אחיותי ואמי:

13.1 ביום ההוא יצא ישוע מן הבית וישב על שפת הים:

13.2 ויקבצו אליו חבורות רבות והוא עלה בספינה וישב וכל העם עמד על שפת הים:

13.3 וידבר אליהם הרבה במשלים ויאמר הנה יצא הזורע לזרוע זרעו:

13.4 וכשזרע נפלו קצת מהם אל הדרך ויבאו עופות השמים ויאכלו אותם:

13.5 ואחרים נפלו על הסלע אשר אין שם ארץ רבה ומיד צמחו כי אין להם עומק בארץ:

13.6 ואחר שזרחה השמש חרבו ואשר אין להם שרש יבשו:

13.7 ואחרים נפלו לתוך הקוצים וגדלו הקוצים ויחנקו אותם:

13.8 ואחרים נפלו בארץ טובה ויתנו פרי אחד מאה ואחר ששים ואחר שלושים:

13.9 מי שלו אזנים לשמוע ישמע:

13.10 ויקרבו אליו תלמידיו ויאמרו לו למה תדבר להם במשלים:

13.11-12 ויען ויאמר אליהם כי נתן לכם להבין סודות מלכות יהוה ולאלה לא נתן:

13.13 ועל כן אני מדבר להם במשלים כי הם רואים ושומעים ולא יבינו:

13.14 להתקיים בהם נבואת ישעיה שאמר שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:

13.15 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו:

13.16 ואשרי עיניכם כי תראנה ואזניכם כי תשמענה:

13.17 אמן אני אומר לכם כי רבים נביאים וצדיקים חפצו לראות אשר אתם רואים ולא ראו ולשמוע אשר אתם שומעים ולא שמעו:

13.18 לכן שמעו אתם משל הזורע:

13.19 כל ששומע דבר מלכות יהוה ולא יבין יבא השטן ויחתוף מלבו כל מה שנזרע בו וזהו הזרע שנפל על הדרך:

13.20 ואשר נזרע על הסלע זהו ששומע דבר ופתאום בשמחה ישא אותו:

13.21 ודומה לזרע שאין לה שורש כי לא יעמד אלא לשעה וכשיקום צרה או רידוף מיד יכשל:

13.22 ואשר נזרע בקוצים זה הוא ששומע דבר האלהים ודאגת העולם הזה ותאות שקר הממון יחנק את הדבר ויהיה בלי פרי:

13.23 אך אשר נזרע על ארץ טובה זה הוא ששומע את הדבר ומבין ומביא פרי ואחד עושה מאה ואחד ששים ואחד שלושים:

13.24 עוד שם לפניהם משל אחד לאמור דומה מלכות יהוה לאדם שזרע זרע טוב בשדהו:

13.25 וכאשר ישנו אנשים בא אויבו ויזרע חרול בתוך החטים וילך לו:

13.26 וכשגדל העשב ועשה הפרי אז נראו שם גם החרולים:

13.27 ויקרבו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדני הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין באו בו החרולים:

13.28 ויאמר אליהם אדם אויב עשה זאת ועבדים אמרו לו אם תרצה נלך ונאסוף אותם:

13.29 ויאמר לא פן תאספו חרולים ותיתשו יחד אתם גם החטים:

13.30 הניחו שניהם כדי שיגדלו עד הקציר ובעת הקציר אומר לקוצרים איספו בתחילה החרולים וקשרו אותם לצרורות לשרוף וחטים אספו לגרני:

13.31 עוד שם לפניהם משל אחר לאמר נדמתה מלכות יהוה לגרעין חרדל שיקח אותו אדם וזורעו בשדהו:

13.32 והוא קטון מכל זרעים וכשיגדל יהיה גדול העשבים ויהיה עץ שגם עופות השמים יבאו וקננו בסעפותיו:

13.33 עוד דבר אליהם במשל אחר נדמתה מלכות יהוה לחמץ שתיקח אשה וטמנה אותו בשלשה סאין של סלת עד שיחמץ כולו:

13.34 כל המשלים האלה דבר ישוע אל החבורות ובלי משל לא היה דובר אליהם:

13.35 כדי למלא מאמר הנביא האומר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:

13.36 אז עזב החבורות ויבאו בבית ויגשו אליו תלמידיו לאמר פתר לנו את משל חרולי השדה:

13.37 ויען להם ויאמר להם הזורע זרע טוב הוא האלהים:

13.38 והשדה העולם וזרע הטוב הם בני מלכות והחרולים הם בני בליעל:

13.39 ואויב אשר זרע אותם הוא השטן וקציר היא תכלית העולם וקוצרים הם המלאכים:

13.40 וכאשר נאספו חרולים ונשרפו באש כן יהיה בתכלית העולם:

13.41 וישלח בן האדם את מלאכיו לעקור ממלכותו כל רשע וכל פועלי און:13.42 וישלחום אל תנור האש שם יהיה בכי וחרוק שנים:

13.43 אז צדיקים יזהירו כשמש במלכות אביהם מי שלו אזנים לשמוע ישמע:

13.44 נדמתה מלכות יהוה לאוצר הנסתר בשדה אשר אם ימצא אדם יסתיר ומן שמחתו ילך וימכור כל אשר לו ויקנה השדה הזה:

13.45 עוד נדמתה מלכות יהוה לאדם הסוחר המבקש מרגליות טבות:

13.46 וכשמצא מרגלא אחת יקרה הלך ומכר כל אשר לו וקנה אותה:

13.47 עוד נדמתה מלכות יהוה למכמרת השלוחה בים והיא אוספה מכל מיני דגים:

13.48 ומוציאים אותה כשהיא מלאה ועל שפת הים יושבים ובוחרים את הטובים ושמים אותם לכלים והרעים ישלחום לחוץ:

13.49 כן יהיה בתכלית העולם כי יצאו מלאכים ויבדלו את הרעים מתוך הצדיקים:

13.50 וישלחו אותם אל תנור האש שם יהיה בכי וחרוק שנים:

13.51 הבינותם כל אלה ויאמרו אליו כן:

13.52 ויאמר אליהם לכן כל חכם מלומד במלכות יהוה הוא דומה לאדם בעל הבית שמוציא מן אוצרו חדשים וישנים:

13.53 ויהי ככלות ישוע לדבר משלים אלה עבר משם:

13.54 ויבא אל ארץו וילמדם בבתי כנסתם ויתמהו ויאמרו מאין בא לזה החכמה הזאת והגבורה:

13.55 הלא זה בן יוסף הנפח | הלא אמו נקראה מרים ואחיו יעקב ויוסף ושמעון ויהודה:

13.56 והלא אחיותיו כלן עמנו הם ומאין לזה כל אלה:

13.57 ויכשלו בו ויאמר אליהם ישוע אין נביא בלא כבוד אלא במקום מולדתו ובביתו:

13.58 ולא עשא אם גבורות רבות בעבור סררותם:

14.1 בעת ההיא שמע הורודוס טיטרארקא שמעות ישוע:

14.2 ויאמר לעבדיו זה הוא יוחנן המטביל הוא קם ממתים ועל כן הכוחות יפעלו בו:

14.3 שהיה לפי שהורודוס תפש ליוחנן בימים ההם ויאסורהו במאסר לפני שהיה מוכיחו שלא לקח להורודית לאשת שהיתה אשת אחיו:

14.4 והיה אומר לו יוחנן אינה ראויה לך:

14.5 וירצה להרוג אותו ויראה את העם כי היה בעיניהם כנביא:

14.6 ובמשתה יום הולדת הורודוס קרא לגדולי המלכות לאכול עמו ובעוד שהיו אוכלים היתה בתה של הורודית מרקדת בניהם וייטב להורודוס:

14.7 וישבע לה בשבועה לתת לה כל מה שתשאל ממנו:

14.8 והנערה מיוסרת מאמה שאלה ראש יוחנן המטביל באגן אחד:

14.9 והמלך נעצב מאד בעד השבועה שעשה בפני הקרואים ויצו להעשות כן:

14.10 וישלח לשחוט יוחנן בבית הסוהר:

14.11 ויביאו ראש יוחנן באגן ויתנוהו לנערה והיא נתנה לאמה:

14.12 ויבאו תלמידי יוחנן וישאו הגוף ויקברוהו והתלמידים הגידו הדבר לישוע:

14.13 וכשמעו סר משם בספינה למקום המדבר לבדו ותשמענה החבורות ותלכנה ברגליהם אחריו מעריהם:

14.14 ויצא וירא את עם רב וירחמם וירפא את חוליהם:

14.15 ואחרי שהיה ערב קרבו אליו תלמידיו לאמור שמם המקום והשעה כבר עברה ועל כן הנח החבורות כדי שתלכנה אל כפרים ותקנינה להם אוכל:

14.16 ויאמר אליהם ישוע לא יצטרכו ללכת אתם תנו להם לאכל:

14.17 ויענו לו אין לנו פה כי אם חמשה לחם ושני דגים:

14.18 ויאמר להם השיאום הלום אלי:

14.19 ויצו את העם לשבת לאכול על החציר בשדה והוא לקח החמשה לחם והשני דגים וישא עיניו אל השמים ויברך וישבר ויתן הלחם לתלמידיו ותלמידיו נתנו לחבורות:

14.20 ויאכלו כלם וישבעו ונשארו להם שנים עשר סלים מלאים מפת:

14.21 ומספר האוכלים היה חמשת אלפי איש בלתי הנשים והטף:

14.22 ומיד פצר ישוע בתלמידיו לעלותם בספינה וללכתם לפניו עבר הים עד שיניח הכיתוה:

14.23 וכשהניח את העם עלה לבדו על ההר להתפלל ויהי ערב והוא לבדו היה שם:

14.24 והספינה נדפה בתוך הים מן הגלים כי הרוח היה להם להפך:

14.25 ויהי ברביעית באשמורת הלילה ויבא אליהם וילך על הים:

14.26 ורואים אותו מתהלך על הים ונבהלו ויאמרו כי מזיק הוא ויצעקו מיראה:

14.27-31 ופתאום דבר ישוע אליהם לאמור בטחו כי אני הוא אל תיראו:

14.32 וכשעלה אל הספינה מיד נשתתק הרוח:

14.33 וכשהיו בספינה באו וישתחוו לו לאמור באמת בן האלהים אתה:

14.34 והם הלכו מעבר לים ויבאו בארץ גינסרת:

14.35 ואנשי המקום ההוא כשידעו אותו שלהו אל כל הארץ הזאת ויגישו לו כלם אשר היו ברע:

14.36 ויתחננו אליו כדי שיגעו בשפת בגדו וכלם אשר נגעו נושעו:

15.1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים ויאמרו אליו:

15.2 למה תלמידיך יעברו את תקנות הזקנים כי הם לא יכבסו את ידיהם כאשר יאכלו את הלחם:

15.3 ויאמר להם חשוע ולמה אתם עוברים את מצות האלהים בשביל תקנותיכם:

15.4 שהאל אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת:

15.5 ואתם אומרים מי שיאמר לאביו ולאםו קרבן מה־שאתה תרויח ממני לא יכבד את אביו ואת אמו:

15.6 ותפירו מצות האלהים בעבור תקנותיכם:

15.7 הוי חנפים הנה נבא ישעיהו מכם ואמר:

15.8 כה אמר יהוה יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:

15.9-19 ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה:

15.20 אמנם האכילה בלי רחיצת ידים אינו מלכלכת האדם:

15.21 ואחר שאמר ישוע זה הלך בגלילי צור וצידון:

15.22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולים ההם ותצעק ותאמר אליו חנני אדני בן דוד כי בתי נענת מאד מאת השד:

15.23 וישוע לא ענה לה כלום ויקרבו תלמידיו ויתחננו אליו לאמר שלח אותה כי היא צועקת אחרנו:

15.24 והוא ענה ויאמר לא נשלחתי כי אם אל הצאן שנאבדו בבית ישראל:

15.25 והיא באה ותשתחו לו ארצה ותאמר אדני הושיעני:

15.26 ויען ישוע ויאמר לא טוב לקחת לחם הבנים ולתת אותו לכלבים:

15.27 וענתה היא ואמרה אמת כן אדני אבל הכלבים גם כן הם יאכלו מן הפתותים הנופלים תחת שלחן אדוניהם:

15.28 אז ענה ישוע ויאמר לה האשה כמה גדולה אמונתך יהי לך כאשר בלבבך ותרפא בתה באותה השעה:

15.29 ויעבר משם ישוע ויבא על ים הגליל ויעל להר וישב שם:

15.30 ותקרבנה אליו חבורות רבות ויהיו אתם חרשים עורים פסחים חלשים ואחרים רבים וישימו אותם לפני רגליו והוא רפא אותם:

15.31 ויתמהו העם כשראו את החרשים מדברים ופסחים מהלכים ועורים רואים ויגדלו את אלהי ישראל:

15.32 ויזעק ישוע את תלמידיו ויאמר אליהם מרחם אני על העם בעד שלשת ימים ישבו אתי במדבר ואין להם מה שיאכלו ואיני אניח אותם צמים פן יתעלפו בדרך:

15.33 ויאמרו אליו תלמידיו מאין לנו במדבר לחם כדי שנשביע את העם הזה:

15.34 ויאמר להם ישוע כמה ככרי לחם יש לכם ויענו ויאמרו שבעה ומעט דגים קטנים:

15.35 ויצו ישוע את העם לשבת על העשבים:

15.36 ויקח שבעה ככרי הלחם והדגים והודה לאל וישבר ויתן לתלמידיו והם נתנו לעם:

15.37 וכלם אכלו וישבעו וממה שנותר מן החבורות נשאו שבעה סלים מלאים:

15.38 ויהיו אלה שאכלו ארבעה אלפי איש בלתי הטף והנשים:

15.39 ויניח את החבורות ויעלה אל הספינה ויבוא בגבול מגדלה:

16.1 ויגשו אליו פרושים וצדוקים מנסים אותו ושואלים אותו שיראם אות אחד מן השמים:

16.2 והוא ענה אותם ויאמר אליהם כשיהיה ערב תאמרו זוהר עתיד להיות מן השמים כי השמים יתאדמו:

16.3 ובבוקר אתם אומרים היום ימטיר כי השמים חשוכים והנה את פני השמים ידעתם לשפוט ואותות העתים לא יכולתם לדעת:

16.4 דור שאל אות ואות לא ינתן להם כי אם אות של יונה הנביא ויעזוב אותם וילך:

16.5 וכשבאו תלמידיו בעבר הים שכחו לקחת הלחם:

16.6 וישוע אמר להם ראו והשמרו ממחמצת פרושים וצדוקים:

16.7 והם חשבו ביניהם לאמר כי לא לקחנו לחם:

16.8 וידע ישוע ויאמר מה תחשבו ביניכם קטני אמונה כי לא לקחתם לחם:

16.9 העוד לא תתבוננו ולא תזכרו חמשה לחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם:

16.10 ואין השבעה לחם לארבעת אלפי איש וכמה סלים נשאתם:

16.11 ולמה לא תתבוננו כי לא על הלחם אמרתי לכם השמרו ממחמצת הפרושים והצדוקים:

16.12 אז התבוננו כי לא אמר להשמר ממחמצת לחם כי אם מתלמוד הפרושים והצדוקים:

16.13 ויבא ישוע בגבולי ציסריאה פיליפוס וישאל לכל לאחד מתלמידיו לאמד את מי יאמרו בני האדם היות בן האדם:

16.14 ויאמרו קצת את יוחנן הטובל וקצת את אליה ואחרים את ירמיהו או אחד מן הנביאים:

16.15 ויאמר אליהם ישוע ואתם אותי מי תאמרו היות:

16.16 ויען שמעון כיפא לאמור אתה הוא משיח בן אלהים חי:

16.17-19 ויאמר אליו ישוע אשריך שמעון בר יונה שבשר ודם לא גלה לך כי אם אבי שבשמים:

16.20 אז צוה לתלמידיו לבל יאמרו שהוא משיח:

16.21 מכאן ואילך התחיל ישוע לגלות לתלמידיו שהוא צריך ללכת לירושלם ולסבול שם יסורים רבים וגידופים רבים מהכהנים וזקני העם ולהורג שם ולקום ביום השלישי:

16.22 ויקחהו כיפא ויחל להוכיח אותו לאמר חלילה לך אדני לא יהיה לך כל זה:

16.23 וישב הוא ויאמר אל כיפא לך השטן אתה הוא לי מכשול כי לא תטעם אותם אשר הם לאלהים אלא אותם אשר הם לאנשים:

16.24 אז אמר ישוע לתלמידיו מי שירצה ללכת אחרי ימאס את עצמו וישא את צליבו וילך אחרי:

16.25 כי מי שיחפוץ להושיע את נפשו הוא יאבד אותה ומי שיאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה:

16.26 כי מה יועיל לאדם אם יקנה את כל העולם ובנפשו נזק ישא או איזו תמורה יתן האדם תחת נפשו:

16.27-28 כי בן האל יבא בכבוד אביו שבשמים עם מלאכיו להשיב לכל איש כפעלו:

17.1 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעל אותם על הר גבוה לבדם:

17.2-4 ובעוד שהיה מתפלל השתנה לפניהם וקרן עור פניו כשמש ומלבושיו לבנים כשלג:

17.5 והנה ענן כסה אותם ויבהלו עד מאד ובעוד שהם תחת הענן שמעו מתוך הענן קול מדבר ואומר הנה זה בני יקירי וחפצי בו אליו תשמעון:

17.6 וישמעו התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד:

17.7 ויגש ישוע ויגע בהם ויאמר אליהם קומו ואל תיראו:

17.8 וישאו את עיניהם ולא ראו כי אם ישוע לבדו:

17.9 וכשירדו מן ההר צוה אותם ישוע לאמר לא תאמרו לשום אדם את המראה אשר ראיתם עד שיקום בן האדם מן המתים:

17.10 וישאולו לו תלמידיו לאמר מה הסופרים אומרים שאליהו יבא ראשונה:

17.11-13 והוא ענה ויאמר להם אכן אליהו יבא וישיב הכל:

17.14 וכשבא אל הכיתה קרב אליו אדם אחד ויכרע לפניו על ברכיו:

17.15 לאמר אדני רחם על בני כי נופל הוא ומאותו החולי הוא מענה מאד כי פעמים הרבה נופל באש ופעמים הרבה נופל במים:

17.16 ואגיש אותו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא אותו:

17.17 ויען ישוע ויאמר דור רע אוי לכם אתם הכופרים עד מתי אהיה עמכם ועד מתי אשא טרחכם | הביאוהו אלי:

17.18 ויגער בו ישוע ויצא ממנו השד ונרפא הנער באותה השעה:

17.19 אז קרבו אליו התלמידים בסתר וישאלו לו למה לא יכלנו אנחנו להוציא אותו:

17.20-21 ויען להם למיעוט אמונתכם | אמן אני אומר לכם אם תהיה בכם מן האמונה כגרגיר חרדל אם תאמינו תאמרו להר הזה סור ויסור וכל דבר לא יבצר מכם:

17.22 וכשהלכו אל הגליל דבר אליהם ישוע ויאמר בן האדם ימסר לידי האדם:

17.23 ויהרגהו וביום השלישי יקום והם התעצבו מאד:

17.24 וכשבאו אל כפר נחום קרבו אשר לקחו דרכמון אל כיפא ויאמרו לו מלמדכם השלם דרכמון:

17.25 ויאמר גם וכשבא בבית קידם אותו ישוע לאמר מה נראה אלך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מס ותרומה מבניהם או מן הנכרים:

17.26 והוא אמר מן הנכרים ויאמר אליו ישוע אם כן חפשים הם הבנים:

17.27 ובעבור שלא נכעיסם לך אל הים ושלח את המצודה וקח הדג אשר בראשון יעלה ותפתח פיהו ותמצא לטר אותו תקח ותתן להם בעבורי ובעבורך:

18.1 בשעה ההיא קרבו התלמידים אל ישוע לאמר מי יהיה גדול במלכות יהוה:

18.2 ויקרא ישוע לנער אחד ויעמידו בתוכם:

18.3 ויאמר אמן אני אומר לכם אם לא תשובו ותהיו כמו נערים לא תבואו אל מלכות יהוה:

18.4 וכל מי שישתפל כמו נער זה הוא יהיה גדול במלכות יהוה:

18.5 ומי שיקח נער אהד כזה בשמי הוא יקח אותי:

18.6 ומי שיכשיל אחד מן הצעירים האלה שיאמינו בי טוב לו שיתלה בצוארו רכב החמר להשליכו במצודת הים:

18.7-9 אוי ליושבי תבל מפני המבוכות שצריכות המבוכות לבא אך אוי לאדם שיבא בשבילו:

18.10-11 וראו שלא תבזו אחד מן הנערים האלה:

18.12 מה נראה לכם אם יהיו לאיש מאה ונאבדה אהת מהן הלא יעזוב איש תשעים ותשע הצאן במדבר וילך לבקש אותה אשר נאבדה:

18.13 ואב יהיה שימצא אותה אמן אני אומר לכם כי ישמח עליה יותר מהתשעים ותשע האחרים אשר לו תעו:

18.14 כן אין רצון לפני אביכם שבשמים שיאבד אחד מן הצעירים האלה:

18.15 בעת ההיא אמר ישוע לשמעון נקרא כיפא אם יחטא אחיך הוכיח אותו בינך ובינהו לבדו | אם ישמע אליך תרויח את אחיך:

18.16 ואם לא ישמעך קח לך עוד אחד או שנים כדי שעל פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר:

35-18.17 ואם לא ישמע אותם אמור לו בקהל ואם לא ישמע בקהל חשוב אותו כמו גוי ובעל העברה:

19.1 ויהי אחרי אשר כלה ישוע לדבר את הדברים האלה הלך מן הגליל ויבא אל גבולי יהודה בעבר הירדן:

19.2-12 וילכו אחריו חבורות רבות וירפא את כולם:

19.13 אז הובאו אליו ילדים לשים ידו עליהם ולהתפלל עליהם ותלמידיו הוכיחו אותם:

19.14 וישוע אמר אליהם הניחו נערים ואל תמנעו אותם לבוא אלי:

19.15 וישם ידו עליהם וילך משם:

19.16 ויגש אליו בחור אחד ויאמר לו רבי איזה טוב אעשה לקנות חיי העולם הבא:

19.17-20.16 ויען אליו אם תרצה לבא אל חיי העולם הבא שמור מצוות האל:

20.17 ויקרב ישוע אל ירושלם ויקח את שנים עשר תלמידיו בסתר ויאמר אליהם:

20.18 הנה אנחנו עולים לירושלם ובן האדם ימסר לגדולי הכהנים והסופרים ויחיבוהו למות:

20.19 וגם ימסרו אותו לגוים להכותו ולהשביתו וביום השלישי יקום:

20.20 אז קרבה אליו אמם של בני זבדי עם בניה ותשחהו ותשאל ממנו:

20.21 והוא אמר אליה מה תרצי ותאמר לו אמור שישבו אלו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך:

20.22 ויען להם ישוע לא תדעו מה תבקשו | התוכלו לסבול היסורים והמיתה שאני עתיד לסבול | ויאמרו נוכל:

20.23 ויאמר להם תשתו כוסי אך לשבת לימיני או לשמאלי אין לי לתת לכם כי אם לאשר הוא נכון לפני אבי:

20.24 וישמעו עשרה ויכעסו על שני האחים:

20.25 וישוע קרא אותם לעצמו לאמור התדעו כי שרי הגוים ימשלו בהם והגדולים ישלטו ביניהם:

20.26 לא כן יהיה ביניכם אלא כל מי שירצה ביניכם היות גדול הוא יהיה משרתכם:

20.27 ואשר ירצה ביניכם היות ראשון הוא יהיה עבדכם:

20.28 כמו בן האדם לא בא להשרת אלא לשרת ולתת את נפשו פדיון לרבים:

20.29 וכשיצאו הם מן ירחו הלכה אחריו כיתה רבה:

20.30 והנה שני עורים יצאו וישבו על הדרך וישמעו שיעבור ישוע ויצעקו לאמר אדני חננו בן דוד:

20.31 והכיתה הוכיהם ויאמרו להם החרישו והם יותר צעקו לאמר אדני חננו בן דוד:

20.32 ויעמד ישוע ויקרא להם לאמר מה תרצו ואעשה לכם:

20.33 ויאמרו אליו אדני שתפקחנה עינינו:

20.34 ויחמול אליהם ישוע ויגע בעיניהם ויאמר להם אמונתכם ריפא אתכם | ומיד ראו והודו לאל והלכו אחריו וכל העם הודו לאל על זה:

21.1 ויקרבו לירושלם ויבאו לבית פאגי להר הזיתים וישלח ישוע שנים מתלמידו:

21.2 ויאמר אליהם לכו אל הטירה אשר היא לפניכם ומיד תמצאו שם עיר אסור התירו אותו והביאוהו אלי:

21.3 ואם יאמר לכם איש שום דבר אמרו לו כי האדון הצטרך בו ומיד יניח אותו:

21.4 והזאת היתה שיתקיים מה שנאמר על ידי הנביא האומר:

21.5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות:

21.6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אותם ישוע:

21.7 ויביאו את העיר וישימו עליו בגדיהם וירכב ישוע עליו:

21.8 ורבים מהחבורה פורשים מלבושיהם בדרך ואחרים כורתים ענפי עצים ויציעו בדרך:

21.9 והחבורות אשר הלכו לפניו ואחריו קוראים לאמר הושיעה נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושיעה נא במרומים:

21.10 וכשבא אל ירושלם רעשה כל העיר לאמר מי הוא זה:

21.11 ועמים אמרו הוא ישוע הנביא מן נצאת מהגליל:

21.12 ויבא ישוע אל היכל האלהים וישליך לחוץ כל מוכרים וקונים בהיכל ואת שלחנות השולחניים ומושבי המוכרים את היונים הוא הפך:

21.13 ויאמר אליהם כתוב כי ביתי בית תפילה יקרא ואתם עשיתם אותו מערת הלסטים:

21.14 ויקרבו אליו עורים ופסחים בהכל וירפאם:

21.15 ויראו גדולי הכהנים והסופרים את הפלאות שעשה ואת הנערים קוראים במקדש ואומרים הושענא לבן דוד ויכעסו:

21.16 ויאמרו אליו התשמע מה יאמרו אלה וישוע אמר אליהם אל קראתם כי מפי עוללים ויונקים יסדת עוז:

21.17 ויעזוב אותם וילך חוץ לעיר אל בית עניה וישב שם:

21.18-22 וישוב בבוקר אל העיר:

21.23-22.14 ויבא אל המקדש ללמוד:

22.15 אז הלכו הפרושים ויועצו ללכדו בדבר:

22.16 וישלחו אליו תלמידיהם עם עבדי הורודוס לאמר רבי ידענו כי איש אמונים אתה ודרך האלהים באמת תלמד ואין עליך עניין כל אדם כי לא תביט פני האדם:

22.17 ועל כן אמור לנו מה נראה לך המותר לתת מס לקיסר או לא:

22.18 וידע ישוע רוע לבבם ויאמר להם החנפים למה תנסוני:

22.19 הראוני את מטבע המס והם הגישו לו זוז אחד:

22.20 ויאמר אליהם למי הצלם הזה והכתיבה הזאת:

22.21 ויענו לו ויאמרו לקיסר אז אמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים אשר הם לאלהים:

22.22-33 וכששמעו תמהו ויעזבו אותו ויסורו:

22.34 ופרושים נוסדו יחד:

22.35 וישאל לו אחד מהם והוא מלמד התורה וינסהו ויאמר לו:

22.36 רבי איזו מצוה גדולה בתורה:

22.37 ויען לו ישוע ויאמר שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך:

22.38 זו היא המצוה הגדולה שבכל התורה וזו היא ראשונה:

22.39 והשנית דומה אליה ואהבת לרעך כמוך:

22.40-46 באלה השתי מצות תלויה כל התורה והנביאים:

23.1 אז דבר ישוע אל החבורות ואל תלמידיו:

23.2 לאמור על מושב משה ישבו הסופרים והפרושים:

23.3-12 וכל אשר יאמר לכם שמרו ועשו וכתקנותיהם ומעשיהם לא תעשו כי הם דורשים ויקשרו משאות כבדים וקשים לשאת וישימו על שכםי האנשים:

23.13 הוי לכם סופרים ופרושים חנפים שתסגרו את מלכות יהוה לפני בני האדם כי אתם לא תבאו והרוצים לבא אינכם עוזבים אותם לבא:

23.14 הוי לכם הפרושים והסופרים חנפים שאתם אוכלים וחולקים נכסי הנשים האלמנות בדרש ארוך ובעבור זה תסבלו עונש ארוך:

23.15 הוי לכם פרושים וסופרים חנפים שאתם סובבים הים והיבשה כדי שתעשו את גר אחד וכשהוא נעשה אתם עושים אותו בן גהינם במשנה מכם:

23.16 הוי לכם מנהיגים עורים אשר תאמרו כל מי שישבע בהיכל אינו חיב ואשר ישבע בזהב ההיכל הוא חיב:

23.17 כסילים ועורים איזה הוא גדול אם הזהב או ההיכל שיקדש הזהב:

23.18 וכל אשר ישבע במזבח אינו חיב ואשר ישבע במתנה שעליו הוא חיב:

23.19 העורים איזה הוא גדול אם מתנה או המזבח אשר יקדש את המתנה:

23.20 הנשבע במזבח ישבע באותו ובכל אשר הם עליו:

23.21 ואשר ישבע בהיכל ישבע באותו ועל הזה שיושב בו:

23.22 והנשבע בשמים ישבע בכסא האלהים ובאותו שיושב עליו:

23.23 הוי לכם פרושים וסופרים חנפים שתעשירו את הנענע והשבת והכמון ועזבתם אשר הוא יותר נכבד בתורה את משפט חסד ואמונה אלה הצטרכו לעשות ואלה לא להזניח:

23.24-39 מנהיגים עורים שתסננו את יתוש ותבלעו את הגמל:

24.1 ויהי כאשר יצא ישוע מן המקדש וכשהיה הולך נגשו תלמידיו להראותו בניני המקדש:

24.2 והוא ענה ויאמר תראו כל אלה אמן אני אומר לכם שהכל יהרס ולא ישאר שם אבן על אבן:

24.3 וכשהו ישב על הר הזתים נגשו לו תלמידיו בסתר לאמר אמור לנו מתי יהיו אלה ומה אות יהיה בביאתך ותכלית העולם:

24.4 ויען להם ישוע השמרו פן יתעה אתכם איש:

24.5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני משיח ולרבים ישיאו:

24.6 כי תשמעו מלחמות ושמועות המלחמות ראו שלא תבהלו צריך הוא שיעשינה האלה ועוד אין קץ:

24.7 כי יקום גוי על גוי ומלכות על מלכות ויהיה דבר ורעב ורעש הארץ בכולם המקומות:

24.8-10 ואלה הם ראשית המכאובים:

24.11 ויקומו רבים נביאי השקר ויטעו את הרבים:

24.12 וכי ירבה פשע תקרר אהבת הרבים:

24.13 ומי שיעמד עד הקץ הוא יושע:

24.14 ותדרש בשורת המלכות בכל אפסי הארץ לעדות לכל הגוים ואז תבא התכלית:

24.15 וכשתראו את שקוץ משומם הנאמר מאת דניאל הנביא עומד במקום הקדש מי שקורא יבין:

24.16 אז אשר יהיו ביהודה ינוסו אל ההרים:

24.17 ואשר יהיה על הגג לא ירד לקחת שום מביתו:

24.18 ואשר בשדה לא ישוב לקחת את לבושו:

24.19 ואוי להרות וליולדות ולמניקות בימים ההם:

24.20 התפללו לאל שלא תהיה מנוסתכם בחורף או בשבת:

24.21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה ולא יהיה אחריכן:

24.22 ואם לא קצרו הימים ההם לא יושע כל בשר רק בעבור הבחירים יקצרו הימים ההם:

24.23 אז אם איש יאמר לכם הנה פה המשיח או בזה אל תאמינו:

24.24 בעבור שיקומו משיחי השקר ונביאי השקר ויתנו אותות ומופתים גדולים שאם יוכל להיות גם יבואו לידי טעות הנבחרים:

24.25 הנה אמרתי לכם:

24.26 לכן אם יאמרו לכם הנה במדבר הוא אל תצאו הנה בחדרים אל תאמינו:

24.27 כי הברק יצא ממזרח ונראה עד מערב כן תהיה ביאת בן האדם:

24.28 בכל מקום שתהיה נבלה שם יאספו הנשרים:

24.29 ומיד אחר צרת הימים ההם יחשך השמש והלבנה לא תתן אורה וכוכבים יפלו מן השמים וגבורות השמים ימוטו:

24.30 ואז יראה האות שלבן האדם בשמים ויבכו כל משפחות האדמה ויראו את בן האדם הבא בענני השמים בחיל רב ובצורה נוראה:

24.31 וישלח את מלאכיו בשופר ובקול גדול לאסוף בחיריו מארבע רוחות השמים מקצה השמים עד קצותם:

24.32 בעץ התאנה למדו המשל כשיהיה ענפו רך ויצמחו העלים ידעתם כי בקרוב יהיה הקיץ:

24.33 כן כשאתם תראו את כל אלה דעו כי קרוב הוא לשערים:

24.34 אמן אני אומר לכם שלא יעבור זה הדור עד שכל אלו הדברים יהיו עשוים:

24.35 והשמים והארץ יעברו:

24.36 ומהיום ההוא ומהעת ההיא אין מי שיודע ולא מלאכי השמים אלא אבי בלבד:

24.37 וכאשר היה בימי נח כן תהיה ביאת בן האדם:

24.38 כי כאשר היו בימים ההם שהיו לפני המבול אוכלים ושותים ומתחתנים ונותנים לחתונה עד יום שבו בא נח אל התבה:

24.39-41 ולא ידעו עד שבא המבול וישא את הכל כן יהיה ביאת בן האדם:

24.42 ולכן שקדו כי לא ידעתם באיזו שעה יבא אדניכם:

24.43 ודעו זאת אם ידע בעל הבית באיזו שעה הגנב יבא באמת הוא ישקוד ולא יניח לחתור את ביתו:

24.44 על כן גם אתם תהיו נכונים כי לא ידעתם באיזו שעה יבא בן האדם:

24.45 ומי הוא עבד נאמן ומשכיל שאותו השים אדון על בני ביתו שיתן להם מזון בעת:

24.46 אשרי העבד ההוא שאותו בבא אדוניו אל ביתו וימצאהו כן עושה:

24.47 אמן אני אומר לכם כי באמת על כל רכושו ישים אותו:

24.48 ואם יאמר העבד הזה רע בלבו יאחר אדוניו לבוא:

24.49 ויחל להכות את העבדים אשר עמו והוא יאכל וישתה עם השכורים:

24.50 ויבא אדון העבד ההוא ביום שלא התיחל ובשעה שלא ידע:

24.51 ויבקע אותו ואת חלקו ישים עם חנפים שם יהיה בכי וחירוק שנים:

25.1 אז תדמה מלכות יהוה לעשר בתולות שלקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן:

25.2 חמש מהן היו כסילות וחמש מהן היו חכמות:

25.3 החמש הכסילות לקחו נרותיהן ולא לקחו שמן עמהן:

24.4 והחכמות לקחו את השמן בכליהן עם נרותיהן:

25.5 ויתמהמה החתן והנה נמו וישנו כלן:

25.6 ובחצות הלילה היתה צעקה והנה החתן בא ותצאנה לקראתו:

25.7 אז קמו כל הבתולות האלה ותכננה את נרותיהן:

25.8 ותאמרנה הכסילות אל-החכמות תננה לנו משמנכם כי נרותינו נכבו:

25.9 ותעננה החכמות לאמור לא נתן לכן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרות וקננה לכן:

25.10 ובלכתן לקנות בא החתן והמוכנות באו עמו אל החתונה ונסגר הפתח:

25.11 ואחר כן באו הכסילות לאמר אדוננו פתח לנו:

25.12 והוא ענה לאמר אמן אני אומר לכם שלא ידעתי אתכן:

25.13-30 ועל כן השמרו לכם כי לא תדעו היום והשעה שיבא בן האדם:

25.31 וכאשר יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדושים עמו אז ישב על כסא כבודו:

25.32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד אותם אלה מאלה כאשר יפריד הרועה בין הכבשים ובין העזים:

25.33 והציב את הכבשים לימינו והעזים לשמאלו:

25.34-40 אז יאמר המלך לאשר לימינו בואו ברוכי אבי וירשו את הממלכה המוכנת לכם מן יסוד העולם:

25.41-45 ואז יאמר המלך לאשר לשמאלו סורו ממני ארורים לכו אל אש עולמית אשר הוכנה לשטן ולמלאכיו:

25.46 וילכו אלה אל עונש העולם והצדיקים לחיי העולם:

26.1 ויהי ככלות ישוע את הדברים האלה כלם אמר לתלמידיו:

26.2 הלא תדעו שאחר שני ימים יהיה הפסח ובן האדם ימסר ויאסר כדי להצלב:

26.3 אז נקהלו הכהנים וזקני העם אל חצר שר הכהנים אשר נקרא קאיפה:

26.4 ויועצו לתפוש ישוע במרמה ולהרגו:

26.5 ויאמרו לא נעשה זה ביום החג פן תהיה מהומה רבה בעם:

26.6 וכאשר היה ישוע בבית עניה אחת בבית סימון המצורע:

26.7 נגשה לו אשר בידה פך שמן יקר והיא שפכה על ראשו והוא היה יושב:

26.8 ויראו התלמידים ויכעסו ויאמרו על מה זאת האבידה:

26.9 כי יכול השמן הזה להמכר בממון רב ולהנתן לעניים:

26.10 וידע ישוע ויאמר להם למה אתם מאלצים את האשה הזאת כי היא פעלה בי מעשה טוב:

26.11 ואתכם תמיד יהיו עניים ואני לא אהיה תמיד אתכם:

26.12 והיא שלחה את השמן הזה על גופי לקברני עשתה:

26.13 אמן אני אומר לכם בכל מקום אשר שם תקרא הבשורה הטובה הזאת בכל העולם מכל מה שהיא עשתה יאמר על שמה ולזכרונה:

26.14 אז הלך אחד מהשנים עשר תלמידיו והוא אשר נקרא יהודה איש־קריות וילך אל ראשי הכהנים:

26.15 ויאמר אליהם מה תרצו לתת לי ואני אמסור אותו לכם והם נקבו לו שלשים כספים:

26.16 ומאז הוא בקש העת הנכון למסור אותו:

26.17 וביום הראשון מחג המצות קרבו התלמידים אל ישוע לאמר איפה תרצה להכין לך לאכול את הפסח:

26.18 ויאמר ישוע לכו אל העיר אל אחד ואמרו לו המלמד אומר עתי קרובה היא ועמך אעשה הפסח עם תלמידי:

26.19 ויעשו התלמידים כאשר צוה אותם ישוע ויכינו הפסח:

26.20 וכשהיה ערב ישב על השלחן עם שנים עשר תלמידיו:

26.21 וכאשר היו הם אוכלים אמר הוא אמן אני אומר לכם כי אחד מכם ימסר אותי:

26.22 ויחר אפם מאד וכל אחד החל לאמר האם אני הוא אדני:

26.23 ויען הוא ויאמר מי שיטביל אתי יד בקערה הוא ימסרני:

26.24 ואכן בן האדם ילך כמו שנכתב עליו אבל באמת אוי לאותו האדם אשר על ידו ימסר בן האדם טוב היה לו שלא היה נולד האדם ההוא:

26.25 ויען יהודה אשר מסר אותו ויאמר האם אני הוא רבי ויאמר לו אתה אמרת:

26.26 והםה אוכלים ויקח ישוע לחם ויברך ויחלקהו ויתן לתלמידיו ויאמר קחו ואכלו:

26.27-28 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם ויאמר שתו מזה כולכם:

26.29 ואני אומר לכם לא אשתה אני מכאן ואילך מפרי הגפן הזאת עד היום ההוא שאשתה אותו חדש עמכם במלכות אבי:

26.30 וכשאמרו את התהילה יצאו אל הר הזיתים:

26.31 אז אמר להם ישוע כלכם תכשלו בי בלילה הזה נכתב הך את הרועה ותפצנה הצאן:

26.32 ואחרי שאקום אלך אל הגליל לפניכם:

26.33 ויען כיפא ויאמר לו אם כלם יכשלו אני לא אכשל בך: